Menahem Shabi

בן מרים וזכריה, נולד ביום א' באב תרפ"ה (22.7.1925) בתל-אביב. הוא החל ללמוד בבית-ספר יסודי אך בטרם סיים בו את הלימודים, עבר למעון לנערים עובדים (מוסד של עיריית תל-אביב) שנוהל על-ידי הפדגוג אידלסון. אחרי תקופה מסוימת עבר עם החניכים לכפר עבודה שליד קיבוץ גבת, שם עבד שנים מספר. אחרי-כן עבר לנהלל ועבד אצל אחד האיכרים בהכשרה חקלאית עד שנת 1941. באותה שנה התגייס לצבא הבריטי, לאחר שהעלה את גילו בתעודותיו כדי שיקבלוהו לצבא. מנחם שירת תחילה ביחידת החפרים מס' 6 ובשנת 1943 הועבר ליחידה 744 בגדוד המהנדסים המלכותיים. אחרי פירוקה של יחידה זו הועבר לארץ-ישראל ונשלח מכאן לאיטליה, שם שירת ביחידת ההסוואה מס' 1 ובה הוענק לו אות-הצטיינות. מנחם שוחרר מהצבא הבריטי בשנת 1946. כעבור חודשים אחדים החל לעבוד כנגר בממשלת המנדט והתגייס למשטרת היישובים העבריים בכפר סולד. מנחם היה בין חמשת הנוטרים שנתפסו בגבול סוריה על-ידי ז'נדרמים סוריים ושוחררו בהתערבות ממשלת המנדט, אך הוא שוחרר מתפקידו במשטרה ונעשה שומר-שדות בכפר סולד. בפרוץ מלחמת-העצמאות אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות הועבר לאיילת השחר ושירת בשירות האספקה וגם הגיש עזרה לנקודות שהותקפו. עם זאת השתתף גם בעבודות המשק. בשעת התקפה גדולה על כפר סולד, שכותר מכל העברים, נפוצה שמועה על פצועים בקרב המגינים. מנחם, ששהה אותה שעה בנקודה אחרת, מיהר, בלי להמתין להוראות, לצאת באמבולנס לעבר כפר סולד, אך הוחזר על-ידי קבוצת נוטרים, שראו בכך סיכון חסר-סיכויים, משום שהדרך היתה חסומה. פעם אחרת, כאשר נהג במשוריין, כחלוץ השיירה שפילסה לה דרך לרמות נפתלי, הותקפה השיירה על-ידי כנופיות ערביות מן המארב, סמוך למשטרת נבי-יושע. כדור חדר דרך תריס המשוריין, שלא היה סגור היטב, והוא נפגע פגיעת-מוות בדרך בין נבי-יושע ורמות נפתלי, ביום ט"ו באדר ב' תש"ח (26.3.1948). ביום כ"ז באלול תש"ט (21.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.