משה ביבי

בן זהבה ויעקב, נולד ביום י"ד בתשרי תשכ"ג (12.10.1962) בירושלים. בהיות משה בן חמש שנים פרצה מלחמת ששת הימים, ואביו נהרג בה. הוא נשאר עם אמו ואחיו, שהיה צעיר ממנו. משה התחיל את לימודיו בבית-הספר לדוגמה "עוזיאל" בירושלים, ולמד בו ארבע שנים. לאחר מכן עברה המשפחה לאילת, ובה למד משה בכיתות ה'-ו' בבית-הספר "יעלים". המשפחה חזרה לירושלים, ומשה המשיך את לימודיו בחטיבת-הביניים ובתיכון המקצועי בבית-הספר "דנמרק". הוא סיים את לימודיו במגמת מכניקה. בנובמבר 1980 התגייס משה לצה"ל, השתלם בקורס מקצועי ושירת בתפקיד מנהלי. פעמיים הוא צוין לשבח על עבודתו. ביוני 1981 הועלה משה לדרגת רב"ט, וכעבור חודשים אחדים הועלה לדרגת סמל. התקדמותו הייתה מהירה, עקב ההמלצות שהמליצו מפקדיו, שהעריכו אותו. ביוני 1982 הוא הועלה לדרגת סמ"ר. ביום י"ג באייר תשמ"ג (25.4.1983), קיבל משה חופשה ויצא לביתו ברכב אזרחי. בדרך, בכביש נוה-יעקב-ענתות, אירעה תאונה, משה נפצע בה אנושות ומת מפצעיו. בן 20 וחצי שנים הוא היה במותו. משה הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו אם ואח. מפקד יחידתו כתב עליו, במכתב תנחומים למשפחתו: "משה היה החייל המושלם. כל הטוב והיפה שאנו מצפים מהחיילים היה בו. כל תפקיד שהוטל עליו, כל משימה שידעו מפקדיו כי היא מוטלת עליו - לא היה צורך לבדוק כלל אם בוצעה. בביטחון מלא סמכו עליו, שיעשה הכול בשלמות. מסודר היה. מעולם לא התלונן ותמיד נשא כאבו בליבו. מעולם לא הרים קולו. התנהג בנחת ובנימוס. תמיד בסבר פנים יפות ובדרכי נועם. הוא הצטיין בטוב-ליבו. תמיד עזר לחבריו. אהב את חבריו ומפקדיו, ודרש מעצמו הרבה יותר משדרש מאחרים".