Yosef Gavriel

בן יונה ובלהה. נולד בתש"ח (1948) בבגדד, בירת עירק. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1951 והתיישבה בירושלים. יוסי למד בבית הספר היסודי "נחשון" וסיים את לימודיו בו. לאחר מכן עבד עבודות קלות בשעות הבוקר ואילו בשעות הערב המשיך ללמוד בבית הספר התיכון "אפקים" אך לא הספיק ללמוד בו אלא שנה אחת, כי נאלץ לתמוך בהוריו ובמשפחה הענפה והיה יוצא לעסוק בעבודות שונות. עבד כפועל בניין. בשעות הפנאי היה עוסק בספורט ועמד להירשם ב"הפועל" ככדורגלן. לצה"ל גויס במאי 1966, עבר את תקופת הטירונות בהצלחה, אך לא הספיק לשרת אלא שנה וחודש בפרוץ מלחמת ששת הימים. בזמן שירותו עבר קורס חבלה ושירת בחטיבת "גולני". את הצבא אהב והתגאה בו, שהרי צבא ישראל הוא - ויוסי ראה את חובתו להגן על המולדת בגלל האהבה הגדולה שרחש לה ולעמו. היה דואג למשפחתו והתגעגע אליהם ולאמו היה אומר: "אמא, אין לך מה לדאוג! יש עוד אלפים כמוני. אנו חייבים לשרת את המולדת בנאמנות ובמסירות". בהיותו במערכה, ביום 6 ביוני כתב מכתב להוריו אשר פתח במילים: "צרור ברכות וגעגועים ממרחקים" ובו הוא מביע את דאגתו ליקרים שלו אשר בירושלים, אף כי הוא עצמו היה נתון במתח. באותו מכתב, האחרון שנתקבל בביתו, ביקש את אמו שוב ושוב שלא תדאג לו - וכן סיים את דבריו: "הכל עובר. אני אינני יודע מה יהיה הלאה, אבל אני מקווה לחזור הביתה בריא ושלם בלי שום תקלה". אולם ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), הוא היום החמישי לקרבות, נפל בקרב שנערך על רמת הגולן במוצב תל אל-פאחר. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. זכרו הועלה ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין.