Ronen Omer

בן חיים ויונה. נולד ביום כ"ח בסיון תש"ך (23.6.1960) באזור - כבן להורים מיוצאי-תימן, שנטלו חלק במלחמת-השחרור וליוו את חבלי-הלידה של הקמת המדינה. לרונן קדמו שתי אחיות והוא היה הילד האהוב והמפונק בבית. מקום ביתו באזור חקלאי-למחצה קירב אותו אל הטבע, ועד-מהרה למד לזהות ולאהוב כל יצור חי וכל צמח שנתקל בהם. כלבו היה לו ידיד-אמת. אך עוד יותר בלט ביחסו החם והלבבי אל האדם. היה שקט וענו, וחן של נועם נסוך על פניו המחייכות. הוא היה מנומס להפליא ודיבר מעט. רונן ידע לרכז סביבו חברים וידידים, אשר שמחו לבוא לביתו ולשחק אתו. רונן למד בבית-הספר היסודי 'השבעה' שבאזור. הוא הצטיין בכל המקצועות ונודע בתפיסתו המהירה. הוא נטה למגמה ההומנית, הרבה לקרוא ספרים, היטיב להתבטא בכתיבה ועסק רבות בכתיבה בעלוני בית-הספר ובעריכתם; עם זאת, בחר בהשתלמות מקצועית בבית-הספר 'אורט' שבחולון, כשמקצוע-ההתמחות שלו הוא מסגרות-מכנית, וסיים ארבע שנות-לימודים במוסד זה בהצלחה רבה. הוא לא נרתע מן העבודה הפיסית, וכבר בגיל צעיר עבד בעונות-הפגרה בבתי-חרושת ואף בבנייה. רונן גם היה ספורטאי מעולה וזכה בהרבה מדליות ותעודות-הצטיינות בתחרויות בתחומי-ספורט שונים. הוא ניצל כל הזדמנות כדי לטייל בארץ, ובכל טיול לא שכח ליטול עמו את ציוד-הדיג שלו. לא הדגים עצמם עניינוהו, שכן על-פי רוב נהג להטיל את הדגים שצד חזרה לים החופשי, אלא השהייה באויר הצח והפגת המתח הנלוה לענף ספורט זה. באוקטובר 1978 גויס רונן לצה"ל והוצב לחיל-האויר. בהתחשב ברקעו המקצועי נשלח לחיפה, לבית-ספר טכני לאחזקת מטוסים. הוא אהב את הלימוד ואת החיים במסגרת צה"ל. את אימוני הטירונות עבר בנקל, ואף ידע לעודד את חבריו ולסייע להם. "חייל למופת היה רונן. ,כתב מפקדו, "תלמיד טוב, ממושמע, אוהב לעזור, איש חברה ודוגמה לחבריו, אח ורע לכולם." אולם, כל-זה לא ארך יותר משלושה-וחצי חודשים. הגורל התאכזר לו ולבני ביתו - ביום ב' בשבט תשל"ט (30.1.1979) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבחולון. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. ההורים הדואבים הקימו חדר קריאה ועיון על-שמו של רונן בספרייה המקומית. כן הוציאו לאור חוברת-זיכרון בשם 'רונן'. בבית-הספר התיכון-מקצועי 'אורט' שבחולון מתקיים מדי-שנה מירוץ-שדה תחרותי ביום נפילתו של רונן.