Yaakov Shwatrz

בן צבי וחיה. נולד ביום ו' בסיון תש"ג (9.6.1943) ברחובות. למד בבית-הספר היסודי שם ולאחר שסיים את לימודיו בו התחיל ללמוד בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט". יחד עם לימודיו אלו הקדיש הרבה מזמנו לפעילות בתנועת "השומר הצעיר". נוסף ל"עיסוקו" זה היתה בו רוח ספורטיבית והרבה השתתף במשחקי הכדור-יד; הוא גם נסע עם נבחרת הכדוריד של רחובות לשורת- משחקים לחוץ-לארץ. יעקב יצא לנח"ל ולאחר תקופה של הכשרה, טירונות ושהייה שנה בנח"ל בקיבוץ בנגב הגיע עם גרעינו "(רשף") לאימון המתקדם. הוא השתייך לפלוגת מפקדי-כיתה וזו עשתה ימים ולילות באימונים קשים מאד. יעקב השתתף בכל הצניחות, אף על פי שהיה סובל ממיחושים ברגלו. הוא התבלט בין חבריו בכושרו הגבוה, בעזרתו לזולתו ובבת-השחוק אשר לא סרה מעל שפתיו. עם שחרורו עבר לבית-ניר, הוא המשק אשר גרעינו השלים. שם התחיל לעבוד בשלחין. בד בבד עם עבודתו הקים את קבוצת הכדוריד של קיבוצו. עבד במרכז הקניות בנהיגת משאית, אך הוא חלם לצאת ללמוד ב"מכון ווינגייט" אלא שנישואיו ולאחר-מכן הולדת הבת הבכירה הביאו לידי דחיית התכנית שלו. אחרי שחרורו מן הצבא היה יוצא למילואים מדי פעם ולפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל. צו-הקריאה מצא ואתו, ככל חבריו, מוכן לצאת ותקוותו היתה כי אך לזמן קצר הוא נקרא וכאשר המתיחות תעבור ישוב לביתו. אך לא כאשר דימה היה, כי ביום השני לקרבות-המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים הבירה תוך לחימה בתעלות על גבעת-התחמושת. הניח אשה ובת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בחוברת 53" מהם", בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במלחמה, הוקדש עמוד לתולדותיו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.