תופיק-סלים והבי

בן סלים וזהרה. נולד בשנת 1942 בדלית אל כרמל. הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בהצטיינות ומיד לאחר מכן התחיל לעבוד בתור פקיד במועצה המקומית; בתפקיד זה הועסק עד שנת 1966. בשעות הערב נהג לנסוע לחיפה ובטכניקום שם למד את מקצוע החשמלאות ואת השפה האנגלית. היה פיקח וטוב לב והולך בדרך הישרה בכל מגעיו עם בני אדם ולכן זכה לאהדתם של רוב אנשי הכפר. בדצמבר 1966 ביקר תופיק בחוץ לארץ וכאשר אמר להאריך את תוקף דרכונו ופנה לקונסוליה הישראלית בהולנד, הסביר לו הקונסול כי הוא, כשאר בני עדתו הדרוזים, חייב שירות צבאי וכי עליו לשוב לארץ מיד כדי למלא את המוטל עליו. הוא קיבל את דברי הסברו ושב מיד לארץ ולכפרו - ובחודש מאי 1967 גויס לצה"ל. בתום תקופת האימונים הועבר תופיק לצפון הארץ אך לא הספיק לשרת אלא כמה חודשים, כי ביום 6 באוקטובר 1967 נפל במילוי תפקידו. הובא לקבורה בכפרו ובהלויה השתתפו מאות דרוזים, וביניהם משלחת מרמת הגולן ונציגיהם של מוסדות ממשלה וההסתדרות. אביו שיגר מכתב לשר הבטחון ובו כתב: "בני יצטרף אל רשימת הגיבורים אשר נפלו למען נחיה אנחנו בשלום ובשלווה". ביום 1 ביולי 1971 הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בעוספייה. שמו וזכרו הונצחו בין שאר הלוחמים הדרוזים בספר "ברית דמים" למוסבאח חלבי.