Shlomo Ben Nun

Cpt. Shlomo Ben Nun, 22, a deputy company commander in the Paratrooper’s 202nd Battalion, from Modiin, was killed while battling Hamas in northern Gaza on November 16, 2023.

Shlomo spent the first two weeks of the Gaza ground offensive leading his troops in fighting Hamas in Gaza City, according to an IDF eulogy. He was killed in the fighting as his brigade led an operation in the city’s Al-Quds Hospital.

He was buried on November 16 in Modiin. He is survived by his parents, Elite and Noam, and his siblings Yona and Sarah.

Shlomo was born in Jerusalem, the oldest in his family, and grew up there until age 7, when his family moved to Paris, France, to serve as state emissaries. There he attended an international school.

At age 11, his family moved back to Israel and settled in Modiin, where he attended local schools. Shlomo took part in swimming, running, taekwondo and ballroom dancing, as well as a local youth group, first as a participant and later a counselor, his family said.

He also volunteered through a number of organizations, including working as a clown to cheer up local kids. He also loved to play the guitar and sing.

On March 31, 2019, Shlomo enlisted in the IDF and joined the Paratrooper’s Brigade, successfully completing a squad commander’s course and later an officer’s course. After completing the course in November 2021, he was assigned to be a team commander in the company led by Maj. Chen Bochris, who was killed on October 7, 2023.

He then moved to serve as a team commander at the Bahad officer’s training school for two cycles, before moving back to the Paratrooper’s 202nd Battalion and serving as a deputy company commander.

Shlomo was slated to begin a company commander’s course in November 2023. With the start of the Hamas attack on October 7, Shlomo led his soldiers in fighting the Hamas invasion of southern Israel, before beginning preparation for the Gaza ground invasion.

With the start of the ground offensive, Shlomo and his company entered northern Gaza and battled Hamas in Gaza City before he was killed on November 16.

“We were three siblings; Shlomo was the eldest,” his younger brother, Yona, told the Maariv newspaper. “He was the quintessential big brother, always taking care of his younger siblings.”

Yona said Shlomo “was passionate about sports — swimming, running, and soccer — and trained extensively for the army, eventually enlisting in the Paratrooper Brigade. Our family instilled in us values of selflessness and patriotism… Shlomo and I both felt a strong desire to become combat soldiers and contribute as much as we could.”

His younger sister, Sarah, told the newspaper that “Shlomo and I were very close despite the age difference… He was always caring and there for me. When Shlomo was in the army, he would call me regularly, and when he came home, he always knew how to make me happy. He was a cheerful presence.”

בנם הבכור של עילית ונעם. נולד ביום ט' בכסלו תשס"א (6.12.2000) בירושלים. אח גדול ליונה ולשרה. שלמה גדל בירושלים. כשהיה בן שבע עבר עם משפחתו לפריז, צרפת, בשליחות מטעם המדינה ולמד בבית הספר הבינלאומי בעיר. כשהיה בן אחת-עשרה חזרה המשפחה למודיעין והוא למד בעיר, בבית הספר היסודי "קשת" ובתיכון "עירוני ב'" על שם יצחק רבין. ילד מקסים וצנוע, אוהב אדם ובעלי חיים, בעל חמלה רבה ואמפתיה לאחר. מילדות עסק בענפי ספורט שונים, בהם שחייה, ריצה, ריקודים סלוניים וטקוואנדו. אחרי שעות הלימודים היה חניך בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד". בהמשך, יצא לקורס מד"צים (מדריכים צעירים) ושימש כמדריך. גם למסגרת זו הביא איתו את החשיבה על האחר, את הרצון לתת ולעזור, וחבריו לתנועה מעידים שהיה "מהאנשים הכי נחמדים ומזמינים בקן". לאורך שנותיו בתיכון, התנדב במסגרות שונות ואהב לתרום לקהילה בדרכים רבות. כשהיה בכיתה י"א, ביקש להצטרף לפרויקט מיוחד של מחלקת הנוער והצעירים של מודיעין, במסגרתו משמשים בני נוער כליצנים קהילתיים ומגיעים לשמח ילדים. רכזי הפרויקט סיפרו שאחרי חמש דקות של שיחה, ידעו שהוא מתאים לפרויקט ושאין סיכוי שהם מוותרים עליו. "מהרגע הראשון שלמה שבה את ליבנו", אמרו. "לכל גיבוש, אירוע קהילתי או יום הולדת, היה מביא את הקסם האישי, החיוך החם ונועם ההליכות שכל כך היו אופייניים לו... גם במקרים שבהם לילדים הייתה פחות סבלנות, הוא היה הדמות הדומיננטית בחדר, תמיד ידע להוביל, תוך מתן תשומת לב אישית לכל פרט". ב-31.3.2019 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. מתחילת דרכו בצבא, שאף לתרום מעצמו כמה שיותר, והיה מוכן לעבוד קשה כדי להצטיין בכל מה שעשה. כך למשל, בשעת הט"ש (טרום שינה) בטירונות, כששאר הטירונים דיברו בטלפון, התקלחו והתכוננו לשינה, הוא נהג ללבוש בגדי ספורט ולצאת לריצה. אחד מחבריו לצוות סיפר: "מהרגע הראשון בשירות ביחד, היה ברור שהוא עשוי מחומר אחר. הבן אדם שהכי נתן מעצמו, הכי משקיע, הכי חזק, החבר הכי טוב שאפשר לבקש". לאור יכולותיו הגבוהות, נשלח לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ואחריו שימש כמפקד כיתה. בהמשך, יצא לקורס קצינים. לקורס קצינים שלמה הגיע כשהוא כבר שנתיים בצבא, בוגר ועם ניסיון רב בפיקוד. בבה"ד 1 הוא פרח. נהנה מכל רגע והיה ברור שיחזור לגדוד. בעוד ששלמה רצה להיות מ"מ טירונים, למג"ד היו תוכניות אחרות. בסיום קורס הקצינים בחודש נובמבר 2021 שלמה שובץ כמפק"צ (מפקד צוות) בפלגה א', פלוגתו של חן בוכריס, שנפל ב-7 באוקטובר 2023. שלמה הגיע לצוות ותיק, של חיילים שהיו שמונה חודשים לפני השחרור שלהם. בעבודה קשה ולא מתפשרת, בדוגמה אישית ובמקצועיות קנה את מקומו כמפק"צ מצטיין. מעבר למקצועיות ודוגמה אישית, הוא ידע תמיד להפעיל יוזמה והתקפיות, חשיבה שונה ומקורית. הוא ראה כל חייל וחייל, האמין בדוגמה אישית והיווה מודל לחיקוי. עם סיום תפקידו כמפק"צ בפלגה א', ביקש שלמה להגיע לבה"ד 1 ולהיות מפק"צ בבה"ד. הוא אהב את הצבא ורצה בכל מאודו להכשיר את הדור הבא של קציני החי"ר למלחמה. שלמה היה מפק"צ בגדוד גפן במשך שני מחזורים, אז חזר לגדוד 202 לתפקיד סמ"פ בפלגה ג'. בראש השנה תשפ"ד שלמה קיבל את אות ההצטיינות החטיבתי ממח"ט הצנחנים והיה מיועד להתחיל קורס מ"פים במהלך חודש נובמבר 2023. במסגרת טיול שערכו למצטייני החטיבה, שאלו אותו: "מהי חטיבת הצנחנים עבורך?" שלמה ענה: "חטיבת הצנחנים זה הבית השני, אני רוב הזמן פה, זה החברים, זה הסגל, זה הלוחמים. זו זכות להיות פה בחטיבה וזו זכות גדולה עוד יותר להיות מפקד בחטיבה". שלמה חינך למצוינות וסחף את כל מי שסביבו לעשות את הטוב ביותר שאפשר. הוא אהב לנגן על גיטרה ולשיר, תמיד שמח ושימח את סובביו, ובכל מקום אליו הגיע, כולם אהבו אותו ורצו להיות בסביבתו. אדם אופטימי ונדיב, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה ואצילות נפש, חבר אמת שתמיד אפשר היה לסמוך עליו שיהיה שם בעת צרה. הוא אהב את משפחתו, דאג לאחיו יונה ושרה ושמר איתם על קשר קרוב וחם. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. בימים הראשונים של הלחימה, פלגה ג' עסקה בטיהור יישובי העוטף ממחבלים ולאחר סיום טיהור היישובים, החלה הפלוגה בהכנות לשלב הלחימה הקרקעית ברצועת עזה. מספר שבועות לאחר מכן, נכנס שלמה עם חייליו ללחימה בשטח הרצועה. במשך שבועיים ניהל לחימה בראש חייליו בתוך העיר עזה. שלמה נפל במהלך פשיטה חטיבתית על בית חולים אל קודס בעיר עזה. סגן שלמה בן נון נפל בקרב ביום ג' בכסלו תשפ"ד (16.11.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. אביו, נועם, ספד לו: "כמפקד, תמיד ידעת לתת דוגמה אישית ומקצועית, תמיד רצת קדימה. בשבעה באוקטובר הסעתי אותך לצבא ולפני שבועיים אמרת לי שאתם נכנסים, חשבתי שכלום לא יפגע בך. אתה עם החבר'ה הכי טובים. טעיתי. היית הבן המושלם... אוהבים אותך בני שלמה, נתגעגע, נחסר אותך. חלק מאיתנו מת היום". שלמה מונצח באנדרטת הצנחנים הסמוכה לבסיס תל נוף ובבית הספר התיכון "עירוני ב'" במודיעין, בו למד. במודיעין, סמוך לביתו, נחנך משעול על שמו שהוקם ע"י עיריית מודיעין. עמוד לזכרו הוקם באינסטגרם תחת השם remember_shlomobennun, ובו תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייו השונות.