Natan Perlman

בן אורה ודויד, נולד ביום ו' בכסלו תרפ"ה (3.12.1924) בווארשה, בירת פולין. למד בבית-הספר "יהודיה" ובגימנסיה "לאור" וגדל בבית מלא אווירה של תרבות יהודית-לאומית. נתן ספג בלבו את הסבל, העלבונות, הצער והשמחות של יהודי פולין. בשנת 1938 עלה עם הוריו ארצה ונתקבל לבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב, כשהוא "מדלג" על כיתה אחת. במהרה סיגל לעצמו את הלשון העברית, כאילו לא ידע מימיו שפה אחרת. אף ידע לדלות מנבכי הלשון ניבים אשר הפתיעו את מוריו. היה מוכשר מאוד בלימודיו, שתקן, שקוע במחשבותיו, אך הדברים שהשמיע בשעת הצורך היו פרי מחשבה ושיקול-דעת. בהיותו בן 17, לאחר סיום לימודיו בגימנסיה, יצא לקיבוץ יגור כחבר ההכשרה המגויסת. עבד בגן הירק, היה עגלון, ובלילות - שומר המחנה. בסוף שנת 1942 נתקבל לאוניברסיטה בירושלים והיה סטודנט מן המניין במחלקה למדעי-הרוח. נתן למד פסיכולוגיה, היסטוריה, ספרות עברית ואנגלית. כחבר ה"הגנה" התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת בקרית ענבים, מעלה החמישה, נווה יעקב, עטרות והרטוב. המשיך בחי"ש כמ"כ ואחרי-כן כמ"מ. בין הסטודנטים היה חבר גוש ארץ-ישראל העובדת. כדי להקל על הוריו עסק בהוראה פרטית וקנה לו שם טוב כמורה. היה איש חברה מלא חדוות-חיים, אופטימיסט, עדין בהליכותיו. ידידים רבים התרכזו סביבו. קיים את תורת ההגשמה העצמית עד תומה, נאמן ואוהב אמת. בשנת 1944 קיבל משרת מתורגמן מאנגלית לעברית בלשכת-המודיעין של ממשלת המנדט. התמסר לעבודה עיתונאית החביבה עליו ועבד במערכת החדשות בעברית וברפורטאז'ה ב"קול ירושלים". גם בשירות השידור ראה את עצמו כחייל לאומי. עשה את עבודתו שם לשירות ציוני ממדרגה ראשונה. בימי המצור על ירושלים בראשית מלחמת-העצמאות הוטל עליו על-ידי מפקדת ה"הגנה" תפקיד של כתב צבאי ב"קול המגן העברי" אשר במחתרת והיה הכתב הצבאי הראשון אשר נטל חלק פעיל בקרב. הוא יצא עם מחלקה מגדוד "מוריה" להציב מארב לתחבורה הערבית בכביש ירושלים-רמאללה. בדרך נסיגתם לעטרות הותקפו על-ידי המון ערבי, כותרו וניהלו קרב עז עם האויב. בקרב זה נפל, ביום כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. לזכר נתן, הכתב הצבאי הראשון של "קול המגן העברי", נקבע פרס לרפורטאז'ה ולזכרו ולזכר חבריו שאיתם נפל, נקרא שם לאחד הרחובות בתל-אביב. ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.