Asaf Arbel

בן אהוד וחיה. נולד ביום כ"ד באלול תש"ו (20.9.1946) בקיבוץ גנוסר. למד בבית-הספר היסודי שבקיבוץ, המשיך בבית-הספר התיכון החקלאי 'כנות', סיים את לימודיו בו ועמד בבחינות- הבגרות, כשהוא בן 17. אסף היה תלמיד חרוץ וממושמע, על-כן היה אהוב על מוריו ועל מחנכיו. הוא התקשר לנוף ולטבע והתעניין בחקלאות. ידידתו רוני מספרת: "אפיינה את אסף חריפות השכל - זכירת השמות הלטיניים של כל בעלי-החיים והצמחים. הוא היה קרוב לטבע, אהב את החי והצומח וניסה להעמיק לדעת אותם". אסף התעניין גם במוסיקה ובספורט, ניגן בגיטרה ובאקורדיון ולמד ג'ודו וטניס. היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' ואהוב על חבריו לקן. הוא היה תכול-עיניים ויפה-תואר, גבוה ובעל כושר- גופני מעולה. ביקש לשרת בחיל-הצנחנים, אך מבוקשו לא ניתן לו. אסף גויס לצה"ל באוגוסט 1964 והוצב לחיל-האויר. לאחר הטירונות הועבר לבסיס חיל- האויר בצפון הארץ כאפסנאי חלקי-חילוף. היה חייל ממושמע וצייתן, אחראי ומסור לתפקידו. עם שחרורו מן השירות-הסדיר, התחיל אסף ללמוד בפקולטה לחקלאות שבאוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור זמן פרצה מלחמת ששת-הימים, ואסף סופח לחטיבת ירושלים ונטל חלק בשחרור העיר העתיקה. הוא נשא אישה בתחילת שנת 1971, ובשנת 1973 נולדה לו בת. המשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות, וכעבור זמן הוענק לו תואר מוסמך לכלכלה חקלאית. הוא התחיל לעבוד בשירות ההדרכה של משרד-החקלאות ועמד לצאת לשליחות, מטעם המשרד, לפיליפינים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אסף כחייל בגדוד-שריון בבקעת הירדן ובצליחת תעלת-סואץ. ביום כ"ד באב תשל"ד (12.8.1974), בעת שירות-מילואים פעיל, נפל אסף במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברחובות. השאיר אחריו אישה, בת והורים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סמ"ר אסף שירת בגדוד בעת מלחמת יום-הכיפורים. בזכות אישיותו החיובית, מסירותו לתפקידו וקשריו ההדוקים עם חיילי היחידה רכש לעצמו הערכה והוקרה רבה בקרב כל חבריו ליחידה".