Michael Lena

בן תמר ונחום, נולד ביום ה' באדר תרפ"ו (19.2.1926) בתל-אביב, יחד עם אחיו-תאומו, בן למשפחת חלוצים שעלתה לארץ מסיביר בשנת 1921. בהיותו בן שנתיים עברו הוריו לקרית ענבים ומשם לטבריה, בה למד בבית-הספר היסודי והיה מבקר בשעות הפנאי במטעי הממשלה, מקום עבודתו של אביו. לאחר נדודים רבים החליטו הוריו להתיישב כחקלאים במושב עין ורד. שם נפתחה תקופה חדשה בחיי מיכאל. בראותו בסביבה את העדרים הערביים והנערים הנוהגים בצאן, קסמו לו חיי הרועים והוא התיידד עימהם. שעות רצופות, עם גמר הלימודים, היה נעלם מהבית והולך אל הצאן. גם כשפרצו מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט לא חדל לבקר בכפרים הערביים שבסביבה אצל ידידיו מנוער. בהיותו בן 12 מתה עליו אמו, המצב הכלכלי בבית נעשה קשה ואביו יצא למרחקים למצוא את פרנסתו. בהיותו בן 14, עם סיום בית-הספר היסודי, נשלח למוסד בקרית ענבים, הכיר שם את חיי הקבוצה והחליט כעבור שנתיים לצאת להכשרה ברמת יוחנן, בה קנה דעת בענפי הפלחה, קרא ולמד, התערה בחברה ונתחבב על חבריו. בן 19 נשלח לפוריה, בה היה שומר שדות ונוטר. כעבור שנתיים הצטרף לגרעין הפלמ"ח בחוקוק והגיע לבסוף לירושלים להשתלמות במקצוע שבחר בו: תורת הקרקע וההשקיה. מאחר שנאלץ להשתכר למחיתו תוך כדי לימודיו, עבר לים-המלח לעבוד במקצוע הקרוב ללבו, בגננות, בחברת אביו. בסוף שנת 1947 הגיע לסדום ושם נשא לאישה את חברתו שהכיר, זיוה. עם התחלת מלחמת-העצמאות סיים קורס חבלה ועם פינוי היישוב היהודי בצפון ים-המלח הגיע לסדום המנותקת והשתתף בכל הפעולות בסביבה כחבלן ומורה-דרך. שגורה היתה בפיו האימרה: "צריכים לדאוג למולדת, ולא למיילדת". ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948) יצא לשדה המוקשים שברחבת סדום לבדוק אם המוקשים הונחו כהלכה. בעלותו על מוקש נפצע קשה ושניים מחבריו חשו לעזרתו, אך בשעה שנשאוהו דרכו שוב על מוקש ואף הם נפצעו. יחדיו הצליחו לצאת מהשדה, אך מיכאל מת כעבור שעות מספר. נקבר בסדום. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.