Henri Kurtz

בן אסתר ויוסף, נולד ביום כ"ב באב תשי"ד (21.8.1954) בעיר קרקוב שבפולין. בעיר הולדתו סיים הנריק את לימודיו בבית-ספר יסודי. בן 15 שנים הוא עלה עם הוריו לארץ, בשנת 1969. המשפחה השתקעה בגבעת-המורה, שבעפולה. כעולה חדש, למד הנריק עברית באולפן בעפולה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי בעפולה. הוא השלים י"ב כיתות במגמה ריאלית ביולוגית. באוגוסט 1972 התגייס הנריק לצה"ל, ושירת בחיל-השריון. הוא עבר אימוני טירונות, נשלח לקורס תותחני שריון, והשלימו בינואר 1973. הנריק הועלה לדרגת סמל, והוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. מפקדיו ציינו אותו: "חייל ממושמע, בעל כושר ארגון והדרכה למופת, מסור לתפקיד, לויאלי כלפי מפקדיו ופקודיו". הנריק לחם במלחמת יום הכיפורים, כסמל בחיל-השריון. אחרי המלחמה הוא חזר לתפקידו, כמדריך בחיל. בנובמבר 1974 הועלה הנריק לדרגת סמ"ר. לפני שחרורו מהשירות הסדיר, המליצו עליו מפקדיו שיתקבל לקורס קציני שריון. באוגוסט 1975 עם שחרורו מהשירות הצבאי, נשא הנריק לאשה את חברתו אילנה ונרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. כשסיים את לימודי התואר הראשון בכלכלה, הוא החל לעבוד ככלכלן בהנהלת המכס והמשיך ללמוד בחוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית. במלחמת שלום הגליל מילא הנריק את חובתו בשירות מילואים. ביום 11.10.1983 הוא גויס ונשלח לשרת בבניין הממשל הצבאי בצור. ביום כ"ח בחשוון תשמ"ד (4.11.1983), החדירה חוליית מחבלים מכונית תופת לשטח בניין הממשל הצבאי. המכונית התפוצצה, ועשרות חיילי צה"ל נהרגו ונפצעו. ביניהם היה הנריק. הוא נפל בן 29 שנים. לפי בקשת משפחתו, הובא הנריק למנוחות בבית-הקברות הצבאי בעפולה. הוא השאיר אחריו רעיה בהריון, הורים ואחות. שר הביטחון משה ארנס כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל-ראשון הנריק קורץ נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בהתפוצצות מכונית תופת ליד בניין הממשל בצור. הוא היה איש צוות למופת, תותחן מעולה וחבר נאמן". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הנריק שירת ביחידה מיום הקמתה, בשנת 1975, ובמשך תקופת שירותו התגלה כחבר ורע נאמן, והיה אהוב על חבריו. הוא הצטיין באופיו השקט והצנוע. הוא מילא בנאמנות את המשימות שהוטלו עליו".