Gutman Kalmanovitch

בן פאולינה ואפרים, נולד ביום כ"ה באלול תרפ"ח (10.9.1928) בעיר טרגו-ניאמץ, רומניה, למשפחה חסידית. אמו מתה בלדתה אותו ואת אחיו תאומו דוב. עוד בהיותו ילד רך בשנים, כבן חמש, נכסף לארץ-ישראל ו"אירגן" קבוצת "חלוצים" - ילדים רכים כמותו - ובהשפעתו עזבו הילדים את בתי-הוריהם ו"העפילו" לארץ. בעיירה קמה מהומה - והחזירו את הילדים מהאוטובוס לבתיהם. גוטמן למד בבית-ספר תיכון וסיים בו ארבע כיתות. עם הנהגת המשטר הנאצי ברומניה נאלץ להפסיק את לימודיו. בגמר מלחמת-העולם השנייה הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בה. הוא עלה ארצה באוניית המעפילים "קיבוץ גלויות" ("פאן יורק"). מעפילי האונייה הועברו לקפריסין ונעצרו שם. הוא קיבל מאחד החברים את התור-לעלייה - "קנה" אותו ממש במחיר כל רכושו ובלבד שיקדים להיות בארץ. בהגיעו לארץ הצטרף למחתרת האצ"ל ובזמנו הפנוי עסק במקצועו - צלם. בחודש אפריל 1948 התגייס לצבא ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". הוא התאמן בעין שמר, היה אדם עליז וחיוך היה נסוך תמיד על פניו, ואם כי עברו עליו זמנים קשים ידע לעודד את חבריו-לקרב ולהשפיע עליהם לטובה. גוטמן השתתף בפעולות רבות בחזית המרכז ואחר- כך בחזית הדרום בסביבת פלוג'ה. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). תחילה נקבר בפלוג'ה ואחר-כך הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.