Leopold Bergman

ליאופולד, בן בלומה וברנט, נולד ביום ה' באדר א' תרפ"ז (7.2.1927) בצ'כוסלובקיה, בעיר פרשוב בסלובקיה. סיים לימודיו בבית ספר ואחר כך למד את מקצוע השענות. באזור סלובקיה בצ'כוסלובקיה חיו ערב מלחמת העולם השנייה כ-85,000 יהודים שהיו בני זרמים ופלגים שונים, ובהם אורתודוקסים-חרדים וגופים בעלי זיקה ציונית. "הלשכה היהודית המרכזית לסלובקיה", שקמה בנובמבר 1938, איגדה את הגופים הלא-חרדיים וקיימה פעילות חברתית, כלכלית, תרבותית ודתית. בפרוץ המלחמה פורקה צ'כוסלובקיה, וסלובקיה הייתה למדינה עצמאית בחסות הנאצים. גירוש יהודי סלובקיה להשמדה בוצע בשני גלים. הראשון התנהל ביוזמת הממשל הסלובקי בין מרס לאוקטובר 1942, אז גורשו כ-58,000 יהודים. את הגל השני ניהלו הגרמנים, ובין ספטמבר 1944 למרס 1945 שולחו להשמדה כ-12,000 יהודים. ליאופולד ומשפחתו נלקחו למחנה הסגר, שם נספו הוריו ואחיו. רק הוא שרד מכל המשפחה, לאחר שעבר בכמה מחנות, ביניהם אושוויץ ובוכנוואלד, והצליח להחזיק מעמד עד השחרור. בתום המלחמה שב לפראג ועבד כשען. כוח החיים גבר בו על הדיכאון והוא הצטרף לתנועת "דרור", ואף אירס לו אחת מחברותיו לתנועה. חבריו זוכרים אותו כאחד החברים החביבים והעליזים ביותר שבחבורה. לקראת ההכרזה על הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב הצפויה הגבירה ה"הגנה" את מאמציה לבניית חיל אוויר שיוכל לתת מענה לחילות האוויר הערביים, שחלקם טופחו על ידי בריטניה. ההכנות נעשו בסתר מאימת השלטון הבריטי, ובמסגרתן נחתמה בראשית שנת 1948 עסקת הנשק הגדולה בין נציגי הסוכנות היהודית לשלטונות צ'כוסלובקיה. בין היתר נרכשו מספר מטוסי קרב, והוסכם כי צ'כוסלובקיה תאפשר לקיים בשטחה אימון טייסים יהודים מארץ ישראל. ליאופולד היה מבין היהודים תושבי צ'כוסלובקיה שהצטרפו לאימונים אלו. הוא הצטרף לקורס שנפתח ביולי 1948. עם הכרזת העצמאות ופלישת צבאות ערב שבאה בעקבותיה גבר הצורך בהקמה מיידית של חיל אוויר ישראלי: לצבאות הפלישה היו למעלה ממאה מטוסים, רובם מטוסי קרב, ובידי ישראל רק כמה עשרות בודדות של מטוסים קטנים. משמעותו של הפער הייתה שלמעשה, שמי הארץ היו חשופים להתקפות אוויר ערביות, שהקשות בהן נעשו על תל אביב וסביבתה והביאו ללמעלה ממאה הרוגים יהודים. לפיכך הואץ קצב התקדמותו של הקורס בו השתתף ליאופולד. ביום כ"ב בתשרי תש"ט (25.10.1948), היום האחרון לקורס הטיס, המריאו ליאופולד ועוד שני חניכי הקורס בשני מטוסים לתרגיל אחרון. אך משימתם לא צלחה. המטוסים נפלו, ושלושת פרחי הטיס, אחד מישראל ושניים מצ'כוסלובקיה, נהרגו. ליאופולד היה בן עשרים ושתיים בנפלו. נטמן בבית העלמין היהודי באולמיץ, לצד השניים שנהרגו איתו. ביום ז' בתשרי תשכ"ב (17.9.1961) הועברו גופותיהם של ליאופולד וחבריו לארץ, והובאו למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. ספד לליאופולד מפקדו בקורס, שמואל יפה: "לאצו, חניך תנועת הנוער, תנועת 'דרור'. נער כמעט, תמיד עליז, תמיד שובב, אוהב לשיר ואוהב לרקוד. מה גאה היית במדי הטייס שלך, כשהבנות מפנות את ראשן אחריך בלכתך עם סימני הדרגות על כתפך ברחובות העיר. הן עשינו תוכניות להקים קיבוץ טייסים בארץ, ומה על תוכניות אלו?" החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.