Daniel Elgamiz

בן שמעון ומרים. נולד ביום כ"ב באייר תש"ז (12.5.1947) בעיר איזמיר אשר בתורכיה. בשנת 1948 עלה לארץ עם הוריו. ביהוד סיים את לימודיו בבית הספר היסודי. בגלל נטייתו לספורט התמסר בעיקר למשחק כדורסל ושיחק בקבוצת "הפועל" ביהוד. את לימודיו התיכוניים למד בבית החינוך בירושלים ושהה בפנימיה "כרמית", שהיא פנימייה לתלמידים מחוננים. היה קשור מאוד לביתו ובכל מעשיו והחלטותיו שקל את תגובת הוריו ואחיותיו. בפנימיה היה אהוב על חבריו וידידותו עמם נשמרה גם בשעת שירותו הצבאי. כאשר גויס לצה"ל שימש כמש"ק הדרכה בבית הספר לשריון (בדרגת סמל). עמד להשתחרר מן הצבא ולשוב אל משפחתו ואל לימודיו. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים היתה רבת מתח ועצבנות אך הוא היה ער ורענן ומסוגל לבצע כל משימה, כפי שמפקד חטיבתו כתב עליו במכתבו למשפחה השכולה. באותו מכתב מספר המפקד כי בתקופה ההיא ביקש דני להעביר אותו לתפקיד של מפקד טנק צנטוריון כי הוא לא ראה את תפקידו כתפקיד קרבי למדי וחשב כי יש ביכולתו לתרום למאמץ המלחמתי יותר. בימים שלפני המלחמה ובמלחמה עצמה שימש כמש"ק מבצעים במפקדה הראשית. ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך דרומית לצומת רפיח, כשהוא ממלא את תפקידו בנאמנות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. להנצחת זכרו ייסדו הוריו של דניאל קרן מילגות הנקראת "יד דניאל" והמילגות תינתנה לילדי יהוד, בוגרי בתי ספר תיכוניים הממשיכים בלימודיהם.