שלמה גלבגיסר

בן שרה ויעקב, משפחת איכרים שהתיישבה במשמר הירדן משנת 1890, ואחרי מאורעות 1929 עברה לשכונת בורוכוב. נולד ביום כ"ט באלול תרפ"ג (10.9.1923) במשמר הירדן. הוא סיים בית-ספר עממי בשכונת בורוכוב והתחיל לעבוד בטבחות ברמת גן. בהיותו בן 18, בשנת 1941, התגייס לצבא הבריטי יחד עם אחיו מנחם, ועם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף אליה בין הראשונים. שלמה לחם בחזית איטליה ועם מיגור האויב הגיע עד הולנד. שם התמסר במיוחד לטיפול בילדים פליטים, לימדם עברית ונטע בלבם את אהבת הארץ. עם שחרורו מהצבא הבריטי לא ראה את עצמו משוחרר גם מהשירות הלאומי. חלם על צבא ישראל שבקבע ולא ארעי ולכן הצטרף למחתרת האצ"ל והשתתף בפעולות נגד הבריטים והערבים. במלחמת-העצמאות השתתף בכיבוש יהודיה ובהתקפה על וילהלמה נפל. הוא נשא את מקלע הברן, התקדם עד לגדר הכפר וביריותיו הוציא את מכונת-הירייה של האויב מכלל שימוש אך נפצע פצעים אנושים. חבריו החזירוהו ליהודיה וביום י' באייר תש"ח (19.5.1948), מת בדרך לבית-החולים. שלמה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אחיו התאום, מנחם, נפל חודשיים אחריו, בהתקפה המצרית הגדולה על נגבה.