Moshe-Hai Avni Yazdi

משה, בן יפה ושמעון, נולד בשנת תש"ד (1944) באפגניסטאן ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ז (1947). בארץ למד בבית-הספר היסודי "תורת משה" בתל-אביב ובבית-הספר התיכון "מקס פיין" בתל-אביב, והוענק לו תואר אלקטרונאי. בשנות לימודיו בבית-הספר היה משה ספורטאי מצטיין במקצועות ההתעמלות והרמת-משקולות. הוא הרבה להתעניין במקצועות טכניים, כגון חשמל ואלקטרוניקה. כן עסק בנגרות, ועד היום מפאר את בית הוריו מזנון שעשה במו ידיו, ובביתו שלו עומדים שולחן ורהיטים מעשה ידיו. בגיל צעיר הצטיין בבניית מקלטי רדיו ומכשירים אלקטרוניים. משה למד בערבים בבית-הספר המקצועי ובימים עבד במקצועו. הוא היה בן למופת להוריו. משה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחנים בטנק "סנטוריון" וקורס מש"קים. אחרי שנשא לאישה את חברתו לאה, הקפיד תמיד להקדיש מזמנו הפנוי לרעייתו ולהוריו. יחד עם זאת היה מסור למקום עבודתו וברבות הימים עלה לדרגת מנהל המשרד. במלחמת ששת הימים השתתף כשריונאי בקרבות הפריצה לסיני והגיע עם יחידתו עד לתעלת סואץ. באחד המכתבים שכתב למשפחתו בתקופת ההמתנה שלפני המלחמה, ציין כי אמנם איננו איש מלחמות, אך כשיצא למלחמה עשה זאת "בהחלטה נחושה בצדקת המעשה". ביום הכיפורים לא קיבל משה צו-קריאה והתייצב על דעת עצמו ביחידתו. הוא נשלח לסיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים באזור התעלה. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע משה בקרב ונהרג, לאחר שהטנק שלו נפגע פעמים אחדות באש האויב. יחד עמו נפלו עוד שני אנשי צוות, ומפקד הטנק נפצע קשה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.