Natan Sheinberg

בן סני ורוזה. נולד ביום א' בשבט תשט"ו (24.1.1955) בצ'רניגוב שבבית המועצות. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1962. בשנים הראשונות התגוררה המשפחה במעון עולים באופקים, שם החל נתן ללמוד בבית הספר היסודי 'הגבעה'. אחרי כן, כשעברה המשפחה ליפו, המשיך שם את לימודיו וסיים את בית הספר התיכון המקצועי ג' שביפו במגמה של שרטוט בניין. תנאי המגורים והמחיה של המשפחה היו קשים, ונתן למד להצטמצם בדרישותיו והיה שמח בחלקו, הסתפק במועט ומעולם לא התלונן. אהב לקרוא ספרים בתחומים שונים, לשרטט ולבצע עבודות שונות בבית. הוא ניחן בתבונת כפיים והדהים את כולם בדברים שעשה, נתן עסק בספורט והצטיין בהדיפת כדור ברזל. שעות רבות הקדיש לתחביבו האהוב - משחק השחמט. בבית היה דמות דומיננטית ואחיו התאום היה קשור אליו מאוד וראה בו מנהיגו. היה בעל מבנה גוף מוצק ושרירי, ועם זאת אדם רגיש, בעל לב רך ומבין. הוא היה טיפוס מופנם, שקט ונוח לבריות, וכולם אהבוהו ונהנו לשהות במחיצתו. נתן גויס לצה"ל במאי 1973 והתנדב לחטיבת גולני. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים ונשלח להדריך בבסיס הטירונים של חיל הרגלים. כל אותה עת שאף לחזור לגדודו - גדוד 'ברק', ולבסוף השיג את מבוקשו. נתן לא סיפר להוריו דבר על שירותו הצבאי, מעולם לא התלונן על קשיים כלשהם ותמיד חזר לביתו שמח וטוב לב. ברצונו למנוע דאגה מהוריו סיפר תמיד כי אין הוא חסר דבר בצבא ועודד אותם כל משך שירותו. ביום ט"ו בסיון תשל"ח (25.5.1975) יצא נתן לפעולה עם כוח שפשט על הכפר הלבנוני עיתה-א-שעב, שבו הסתתרו מחבלים. הוא התקדם יחד עם מפקדו, סרן משה ווטרמן, במגמה לזהות דמויות שנקרו בדרכו של הכוח. לפתע ניתכה עליהם אש, והם נפגעו מיד ונהרגו. נתן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבחולון. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רב"ט נתן שירת ביחידה כמש"ק ומילא את תפקידו לשביעות רצונם המלאה של מפקדיו. הוא אהב את חבריו לנשק, והם כיבדוהו ואהבוהו. בעת שירותו ביחידה הוכיח נתן התמדה רבה. מסירות והתנדבות לכל משימה ורצון עז להצליח". משפחתו הנציחה את זכרו באנדרטה לזכר חיילי גולני שנפלו בקרבות ובספר 'ברקים ברמה', המביא את סיפור חייהם של חיילי ומפקדי גדוד 'ברק'. שנפלו במלחמת יום הכיפורים ולאחריה.