Jack Harar

ז'אק, בן אליס ומשה, נולד ביום ח' בטבת תש"ב (28.12.1941) בספי שבמרוקו. הוא למד בבית-הספר היסודי "אליאנס" ובבית-ספר תיכון-מקצועי שניהם בעיר הולדתו. אחרי-כן למד בבית-הספר הגבוה "פטטה" בצרפת. בשנת תשכ"א (1961), בהיותו בן עשרים, עלה ארצה. ז'אק נולד למשפחה ידועה בעושרה ובהשכלתה. הוא זכה בחינוך אירופי ויחד עם זאת דאגה משפחתו להקנות לו גם ערכי יהדות. במשך כל שנות לימודיו בבית-הספר, למד גם בישיבה עברית, בשעות אחר הצהריים והערב. כיוון שהיה תלמיד מצטיין, עבר לראבאט ושם המשיך ללמוד במגמה לטכנאות טלפון. הוא עשה חיל רב בלימודיו וזכה במלגה, שאפשרה לו להמשיך את לימודיו בבית-הספר הגבוה ללימודי טכנאות בקזבלאנקה. גם כאן ראה ברכה רבה בעמלו והיה בין ארבעת התלמידים המצטיינים ביותר, שזכו להשלים את לימודיהם בצרפת. הוא היה ילד יפה-תואר וניחן בחן ובקסם אישי רב. הוא אהב בני אדם וכל מי שפגש בו אהבו. הוא גם בורך בעין בוחנת ורגישה, שקלטה דברים, וב"ידי זהב" שבצעו אותם. מילדותו לא קרה שיתקל במכשיר שלא ידע לתקן אותו ולחדש את פעולתו. אפילו במלאכות הנחשבות "מלאכות נשיות" לחלוטין הצליח יפה. הוא ידע לרקום גובלנים מקסימים, לגהץ ואפילו לבשל ארוחות מצוינות. את חדר השנה שלו תכנן בעצמו וגם ביצע חלק מן הבנייה. בכל דרכיו ובכל מעשיו דרש מעצמו את המקסימום ואת המושלם. הוא רצה לחיות חיים מלאים, שאין בהם גם רגע אחד ללא פעילות וחדוות היצירה. הוא למד להעריך את החיים וביקש לעצמו חיים ארוכים ומאושרים עד כמה שאפשר. לארץ עלה בגפו בעקבות אחיו המבוגר ממנו, שעלה לפניו. תחילה עשה תקופה מסוימת באולפן לעברית באחד הקיבוצים ואחר-כך עבר לנתניה, כדי למצוא עבודה במקצועו. הוא לא הצליח למצוא עבודה כלבבו במרכז הארץ ולכן עבר לדימונה, שם נתקבל לעבודה כחשמלאי. הוא היה גאה בעובדה שלא נעזר באיש כדי להסתדר בארץ. הכל עשה בכוחות עצמו. לא היה לו שום קשר עם משפחתו, אשר חלקה נותר במרוקו וחלקה בצרפת. הוא גם לא נעזר במוסדות השונים. בעבודתו זו החזיק עד שהגיע מועד גיוסו. ז'אק גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1963 והוצב לחיל השריון וההנדסה. לאחר סיום הטירונות, השלים קורס חבלנים בהצטיינות. הוא היה חבלן מקצועי מעולה, שעבד בביטחון הנקנה מתוך ניסיון עשיר, אך גם מתוך זהירות רבה. גם בצבא היה תאב-חיים ורצה לחיות חיים שלמים ומלאים. הוא לא ניאות לצאת לקורס קצינים, למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות של מפקדיו, כיוון שהאמין כי כחוגר חייו בטוחים יותר. מפקדיו מעידים עליו שהיה חייל למופת, אשר ביצע את כל המוטל עליו ללא דופי. בזכות מזגו הנוח ואישיותו האופטימית התחבב על מפקדיו ועל חבריו לנשק כאחד. לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר, נשא את סימה, חברתו, לאישה ויחד אתה בנה בית מלא אהבה וחום. לאחר הולדת בנם הבכור, עוד גדלה האהבה בין בני הזוג וחייהם המשותפים הגיעו לשיאים, אשר לפנים לא שיערו את קיומם. לאחר שהלכו והתבססו מבחינה כלכלית החליטו על הגדלת המשפחה. חלום אשר ז'אק כבר לא זכה לראות בהתגשמותו. במלחמת יום הכיפורים השתתף ז'אק בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע בהפגזה ארטילרית ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברעננה. השאיר אחריו אישה ובן, בנו השני נולד לאחר נופלו ונקרא על שמו, הורים, שתי אחיות ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.