Yaakov Albala

יעקב, בן זימבול ויהושע, נולד ביום י"ג באדר א' תשי"א (19.2.1951), בתורכיה ועלה ארצה בשנות השישים. הוא החל את לימודיו בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו בתורכיה. לאחר שעלה ארצה המשיך ולמד בבית-הספר התיכון ובאולפן בקיבוץ עמיר, ואחרי-כן למד באולפן ברמת-השופט. יעקב היה נער מקובל ואהוד על חברתו בזכות נימוסיו, טוב לבו ונכונותו לעזור לזולת. הוא היה ידוע ביושרו ובכנותו, תכונות שבזכותן רכש לו חברים רבים והיה להם ידיד ורע נאמן. כשהיה בן שלוש-עשרה יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא היה עובד מסור וזכה להערכת מעסיקיו, בשל חריצותו הרבה ונאמנותו לעבודתו. יעקב גדל וחונך ברוח רעיונותיה של התנועה הציונית וכבר בילדותו הכיר בקשר העמוק של העם היהודי לארץ-ישראל. הוא עקב אחר הנעשה בארץ וראה עצמו שותף לכל המתרחש בה. אחרי שהסתיימה מלחמת ששת-הימים גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ. הוא הגיע ארצה לבדו ועשה את צעדיו הראשונים באולפן בקיבוץ. כבר בימים הראשונים התאהב בארצו החדשה והחל לשגר מכתבים ארוכים להוריו, בהם ניסה להשפיע עליהם ללכת בדרכו ולבוא בעקבותיו. ואמנם, אחרי שהגיע ארצה התאחדה המשפחה, כאשר הוריו, אחיו וסבתו הצטרפו אליו. שמחת האיחוד והפגישה המחודשת הקלה על בני המשפחה את תקופת הקליטה וההסתגלות למקום החדש והמשפחה השתקעה ברעננה. יעקב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1969 והוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות הוכשר לשמש כאיש-צוות בתותח מתנייע ואחרי-כן סיים בהצלחה קורס מפקדי צוותים ונשלח לשרת בגדוד תותחנים בסיני. אחרי תקופת שירות נשלח לקורס מש"קי תותחים מתנייעים והועלה לדרגת סמל. הוא היה מפקד צוות מעולה, חייל ממושמע ובעל מקצוע מצטיין, בעל מיומנות בהפעלת הכלי המתוחכם ובפיקוד על אנשי הצוות. בתחילת אוגוסט 1972 שוחרר יעקב מהשירות הסדיר בצה"ל והוצב ליחידת מילואים של חיל התותחנים. לאחר השחרור הצטרף יעקב לצוות עובדי התעשייה האווירית. הוא סייע לפרנסת המשפחה והחל לבסס את מעמדו. הוא וחברתו חלמו יחד על הקמת ביתם ואף החלו לתכנן את טקס נישואיהם. נפילתו בקרב, זמן קצר לאחר ארוסיו, נטלה אותו מעם אוהביו ומנעה את הגשמת התכניות הרבות שתכנן. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), נהרג יעקב בקרב לבלימת התקפה על המצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברעננה. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יעקב שירת ביחידתי במשך כחצי שנה ובזמן זה היכרתיו כחייל מצטיין, שקט, נבון ומסור". תושבי רעננה הוציאו לאור חוברת לזכר בני העיר שנפלו במערכה ובה כלולים דברים על דמותו של יעקב.