Shay Ashram

בתם של שרה (שרי) ודרור. נולדה ביום כ' באלול תשס"ד (5.9.2004) ברחובות. בת זקונים להוריה, אחות קטנה לאראל, תהילה ושחר. שי גדלה והתחנכה ברחובות, למדה בבית הספר היסודי "ויצמן" ובקריית החינוך השש שנתית ע"ש אהרון קציר. נערה "פלפלית", חדה וחריפה, דעתנית ועקשנית, חותרת תמיד להשיג את מטרותיה ולא חוששת להשמיע את קולה ולעמוד על שלה. כמו קרן אור, מילאה כל חדר שאליו נכנסה בנוכחות חזקה, והקסימה את כל סובביה. חברי הצוות בבית הספר "ויצמן" סיפרו: "שי זכורה כתלמידה אהובה, מלאת חן וחיוניות, פעילה ומאירה את סביבתה. היא הייתה דומיננטית בהנהגת התלמידים ובפעילויות חברתיות, והעשייה החברתית שלה בבית הספר הייתה ממקום אמיתי של אכפתיות ונתינה". מגיל צעיר הפגינה חריצות רבה. במקביל ללימודיה בתיכון, הקפידה להתאמן בקביעות בחדר הכושר, ובמשך שלוש שנים, מגיל 16 עד שהתגייסה לצבא, עבדה בפיצרייה המקומית. בזמנה הפנוי אהבה לבלות עם חברותיה ובעיקר עם בני הדודים שלה. כבת למשפחה גדולה וחמה, גדלה לצד כשלושים בני דודים, שהיו חבריה הטובים ביותר, וזכתה בעצמה להיות דודה לעשרה אחיינים. ב-24.1.2023 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האיסוף הקרבי כתצפיתנית. בתחילה, התנגדה לשיבוצה בתפקיד, והחלה הליך בירוקרטי של מעבר למסלול אחר. בזמן שחיכתה לתשובה, המשיכה לקחת חלק בקורס ההכשרה לתפקיד, ולהפתעתה מצאה את עצמה מתאהבת בו. מפקדיה סיפרו שתחושת השליחות שלה והמוטיבציה הגבוהה שפיתחה לתפקיד הפכו אותה לאחת החיילות הבולטות בקורס. זמן קצר לאחר סיום קורס התצפיתניות, קיבלה הודעה שבקשתה לעזוב את המסלול התקבלה. שי נלחמה על מנת לבטל את ההחלטה ולהישאר בתפקיד, ולבסוף הצליחה להשיג את מטרתה. מלחמתה להישאר תצפיתנית התנהלה גם בחזית נוספת, כאשר בעיה רפואית בגבה הובילה להמלצה לשחרר אותה מתפקידה. שי התעקשה לקבל חוות דעת נוספת ולא ויתרה עד שהגיעה לרופא שאישר לה להישאר בתפקיד. לאחר סיום הקורס, שולבה בתוכנית "חנית" היוקרתית, המיועדת לחניכות המצטיינות בקורסי התצפיתניות וכוללת מסלול מזורז לתפקידי פיקוד וקצונה. באפריל 2023 הוצבה במוצב נחל עוז וארבעה חודשים לאחר מכן, באוגוסט 2023, הייתה אמורה לצאת לקורס מ"כיות (מפקדות כיתה). היא ביקשה לדחות את היציאה לקורס על מנת להישאר בשטח ולהכיר את הגזרה טוב יותר, אך נענתה בשלילה. כהרגלה, לא ויתרה ונאבקה גם בהחלטה זו. האסרטיביות והחוזק שלה אפשרו לה להשיג שוב את מבוקשה, ויציאתה לקורס נדחתה. מסירותה לתפקיד הייתה חסרת פשרות, והיא עשתה כל שביכולתה על מנת להגן על הגזרה שהייתה תחת אחריותה. לאורך השירות השתתפה במבצעים רבים ובזכות מקצועיותה מנעה מספר חדירות של מחבלים לשטח המדינה, וסייעה בשמירה על שגרת החיים של תושבי עוטף עזה. בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, אפריל 2023 אייר תשפ"ג, כתבה: "את קמה, מתלבשת למשמרת. מתבוננת. יש לך ארבע שעות שנתונות לחלוטין לפעולה הפשוטה של התבוננות במסך. את מסתכלת על השעון. 19:56, את בחיים לא תשמעי את הצפירה מתוך החמ"ל (חדר מלחמה). את נעמדת. את מתחילה להרגיש את החדר המלא שתמיד רועש משתתק, הכיסאות נדחפים לאחור, העיניים נשארות על המסך, הרעש היחיד מגיע מהאצבעות שלך שממשיכות ללחוץ על המקלדת, למרות שעכשיו בטח כבר התחילה הצפירה. כי בשביל זה את פה ובשביל זה הם היו פה. ואת ממשיכה לפעול בשביל אותה המטרה שהם איבדו את חייהם. את שומרת. ואת מבטיחה להם שאין להם מה לדאוג, ואת וכל אלה ששותקים בחדר הרועש הזה שומרים, כל דקה ביום, וזוכרים אותם. 20:01, את מתיישבת וממשיכה לשמור". שי הייתה חברותית, בעלת אופי מהפנט ויופי פנימי שהתעלה על יופייה החיצוני הרב. תמיד שמחה לעזור לכל מי שנזקק לכך, חייכה והצחיקה את כל סובביה וגרמה לכולם להתאהב בה. אחד הבילויים האהובים עליה היה ללכת להופעות, בעיקר של הזמר אייל גולן. לה עצמה היה קול חם ומלטף והיא אהבה מאוד לשיר, אך לרוב לא חלקה זאת עם סביבתה. אחרי נפילתה, מצאה משפחתה סרטונים רבים שצילמה בטלפון הנייד, בהם תיעדה את עצמה שרה. באמצע אוקטובר 2023, מיד אחרי חגי תשרי תשפ"ד, הייתה אמורה לצאת לקורס המ"כיות שדחתה חודשים ספורים קודם לכן. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. שי, שהייתה בסוף השבוע בבסיס, הייתה אמורה להתחיל משמרת ב-6:30 בבוקר. מהר מאוד הבינה את סדר הגודל של המתקפה, התקשרה להוריה, הפצירה בהם להיכנס לממ"ד וניסתה להסביר להם את חומרת המצב. "תבטיחו לי שתשמרו על עצמכם", ביקשה, והוסיפה שהיא אוהבת אותם. ברקע כבר נשמעו חילופי יריות עם עשרות מחבלים שחדרו לבסיס. בשעתיים הבאות הספיקה לדבר מספר פעמים עם הוריה, עם בת דודתה ועם חברתה הטובה, ונפרדה מכולם. "תשמרו על עצמכם", אמרה להוריה ב-8:30 בבוקר, "אני אוהבת אתכם, אתם ההורים הכי טובים בעולם, תהיו חזקים תשמרו על האחים שלי ותגידו לכולם שאני אוהבת אותם". זו הייתה השיחה האחרונה איתה. יומיים לאחר מכן, ביום שני בערב, התקבלה ההודעה על נפילתה. שי נורתה על ידי המחבלים כשהייתה במיגונית, יחד איתה נפלו בקרב על מוצב נחל עוז 14 תצפיתניות נוספות ועוד 7 תצפיתניות נחטפו לרצועת עזה. רב-טוראי שי אשרם נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותירה אחריה הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל. "שי שלי. שושה", כתבה אימה, שרי. "עברו שלושים ימים מאז ההודעה המרה שהגיעה לפתח ביתנו, שלושים ימים של ייסורים ושברון הלב. הלב מסרב להאמין שלא תחזרי שוב הביתה ותשאלי אמא מה הכנת לי לאכול או מה הלו"ז שלך היום. קולות הפיצוצים מהמיגונית עדיין מהדהדים בראש, הצרחות של החברות, יריות באוויר, ואת כמו שאת, דואגת לנו גם בכל התופת הזו ומבקשת שנשמור על עצמנו ונרוץ לממ"ד אצל דודה כרמית". "שי שלי ילדה שלי", כתב אביה, דרור. "עוד מעט נרות חנוכה ידלקו ונשיר 'סורה חושך, סורה מפני האור' ואני עדיין מחכה שהחושך שנכפה עלי יסור והאור יעלה. אני מדליק את הנרות ומחכה לאור האמיתי שיגיע, שתתני לי סיבה לראות את האור ואת הטוב. שוש אני מחכה לסימן ממך שתגידי לי שאת בסדר, שטוב לך ושאת לא סובלת. תבואי בחלום, תבואי בחיזיון, תבואי בין אור הנרות, רק תבואי. אבא מחכה לך נסיכה שלי". "חודש שלם שאת לא כאן", כתבה אחותה, שחר. "תראי מה זה, מסתבר שהזמן עובר מהר גם כשלא נהנים... כמה סיפורים שמעתי עלייך בשלושים יום האלו, אבל המשותף לכולם הוא הלב הענק שלך, החברה הטובה שאת, האישיות המיוחדת רק לך... העקשנות, הייחודיות שלך שמשתקפת מכולם... אם היית יודעת כמה אנשים בוכים שהלכת, כמה אנשים מקיפים אותך, כמה אנשים מתגעגעים אלייך... אני ואראל דאגנו לעשות לך את המצבה הכי יפה כי את הילדה הכי יפה בגן, גם בגן עדן של אלוהים". "שי, כשמך כן את, מתנה", כתבה ליאור, בת דודתה. "מתנה לדוד דרור ודודה שרי, מתנה לאחים שלך אראל, תהילה ושחר, מתנה לכל האחיינים שלך ומתנה לכל המשפחה... את זוכרת את השיחות שלנו? את הצחוקים? את השיגעונות שלנו? את הסודות שלנו? היית אומרת לי 'ליאור תאפרי אותי אני רוצה תמונות יפות אבל אני לא יודעת להצטלם', שושה את הכי יפה בעולם שלי ולא היית צריכה לעשות שום פוזות למצלמה, רק להסתכל עליה... אין יום שלא דיברנו, אין יום שלא שיתפנו אחת את השנייה בדברים, אין יום שלא צחקנו. תחזרי אלי בשביל עוד דקה של צחוק, בשביל עוד דקה לחיוך היפה הזה שלך". בתיכון "קציר" ברחובות נערכת עצרת לזכר בוגרי בית הספר שנפלו במלחמה, בהם שי. בבית הספר "ויצמן" ברחובות הוקמה גינת כלניות לזכרה ולזכר נרצחי השביעי באוקטובר. תהליך הקמת הגינה נעשה בשיתוף התלמידים, שלמדו במהלכו על סיפורה האישי של שי. בבית הכנסת "קרוואני" ברחובות נערך טקס הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתה.שיר לזכרה – "השיר של שי", שיצרו ליאור אשר וגיא קאפח, זמין להאזנה ביוטיוב. עמודים לזכרה נפתחו ברשת האינסטגרם, תחת השם remember_shay_ashram וכן באתר "גיבורות ישראל" המנציח את הנשים שלחמו ונפלו במלחמה.

Sgt. Shay Ashram, 19, an observation soldier in the Border Defense Corps’s 414th unit from Rehovot, was killed when Hamas terrorists overran the Nahal Oz IDF outpost on October 7.

Speaking to Channel 13 news, her father, Dror, said she called them that morning to say goodbye when she realized she would not make it out alive. Her family said during that phone call she also asked them to go to her aunt’s house instead because they didn’t have a bomb shelter at home.

“She said, ‘Mom, Dad, I love you, I want to say goodbye to you,'” he recalled. “‘Dad, you don’t understand what’s going on here, there are terrorists in the base, there are terrorists everywhere’… I couldn’t believe that was our last conversation.”

Shay was buried in the Rehovot military cemetery on October 10. She is survived by her parents, Sari and Dror, and her siblings Erel, Tehila and Shachar.

Dror said that Shay was supposed to be released from the observation soldier position because of her back problems, “but she fought to stay an observation soldier, she fought for it.”

Speaking to the Kan public broadcaster, Dror described his daughter as “a charming girl, a gifted girl. Yes, everyone says that about their children, but really, I would always laugh with her because I’d say, ‘You have a test tomorrow,’ and she’d say ‘Daddy, don’t worry, it’ll be OK,’ and I’d say, ‘But you have to study,’ and she’d say, ‘There’s no need.'” Later, he said, he’d ask her how she did: “‘100′ or ’98.’ Always like that.”

He said she was friends on base with Noa Marciano, who was kidnapped by Hamas and murdered in Gaza, and Ori Megidish, who was kidnapped and later rescued by the IDF, and the trio would post TikTok dances together: “They were so happy, having parties, dinners together. [Shay] always took care of everyone, was always laughing, enjoying life, very opinionated — when she wanted something, nothing stood in her way.”

On October 5, the trio posted one last TikTok video, dancing to a song in their army uniforms with the caption “energies of a [shift] at 4 a.m.” — never dreaming that less than 48 hours later they would all be kidnapped or killed.

Two months after she was killed, Shay’s sister Shachar wrote on social media: “My Shay. Who could imagine that you would stay forever 19?”

“Who would believe that I won’t get to see you get married and have children? I was so looking forward to making your potential groom sign on the contract, ‘No returns,'” she joked. “Because how much can anyone handle your craziness? I wish so much that you will come and we can just go crazy together. And fight and laugh and get annoyed. I just want you back so much.”

Her mother, Sari, wrote on Facebook marking 30 days since she was killed: “30 days of agony and heartbreak, my heart refuses to believe that you won’t come home again and ask, ‘Mom, what did you make for me to eat? What’s your schedule today?'”

“My Shusha, I’m sorry I couldn’t be there to for you to help you, sorry I didn’t protect you from the murderers,” she continued. “Rest in peace my beautiful girl, send me strength so I can continue to live without losing my sanity. I love you and I miss you.”