Asher Yaron Halevi

אשר, בן שרה ופנחס, נולד ביום י"ב באלול תש"ט (6.9.1949), בכפר-סבא. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "יבנה" ברעננה. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה ג' יצאו הוריו בשליחות למכסיקו ושם המשיך ולמד בבית-הספר היסודי, בכיתות ד' ו-ה'. לאחר שוב המשפחה ארצה המשיך בלימודיו בבית-הספר היסודי "בר-אילן" בכפר-סבא. אחרי-כן המשיך ולמד בישיבה התיכונית מדרשיית "נועם" בפרדס-חנה. עד לגיוסו לצה"ל למד בישיבת "הרב קוק" בירושלים ובישיבת "הר-עציון" בגוש-עציון, ונמנה עם מקימיה ומייסדיה. אשר היה תלמיד חכם ועילוי בתורה ובהלכה. הוא גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלהי ישראל, ודקדק בקיום המצוות מתוך כוונה והכרה, לאחר לימוד מעמיק ויסודי של כל מצווה ומצווה, והתחקות אחר מקורותיה ושורשיה. הוא הקדיש את מרבית זמנו ללימוד התורה ולשינון פרקי הלכה ודברי חכמים. מאחר שניחן בכושר ניתוח, בתפיסה מהירה ובעין ביקורתית, יכול היה לרדת לשורשם של דברים ולהעמיק במחקר. סגנונו היה בהיר ותמציתי ודבריו היו ברורים, פשוטים ומובנים לכל. כנער הצטיין אשר בבגרות בשלה והיה בעל משמעת פנימית חזקה, שהכתיבה את התנהגותו ואת דרכו. מסוגל היה להינתק מהוויות העולם ולהתרכז בלימודיו, בלי שבעיות היום-יום יטרידוהו. הוא דבק בחיים והיה אוהב חברה, אך ידע להתעלות ולרכז את כל מעייניו בדיון בהלכות שונות ובוויכוח עם מוריו ועם חבריו ללימודים. השתלבו אצלו תקיפות ויסודיות אינטלקטואלית עם יושר, כנות ופשטות. הוא היה נעים הליכות, נוח לבריות ורודף שלום; האזין בסבלנות לחבריו ונהג עמם בנועם ובאהבה. יחד עם זאת ידע לעמוד בתקיפות על השקפותיו והגן בדבקות ובלהט על דעותיו. אשר היה איש שיחה, מעורה ובקי בתחומים רבים, ולא הסתגר רק בעולמה של תורה. כישוריו הרבים נתגלו גם בתחום המדעים המדויקים. הוא נמנה עם מקימיה ומייסדיה של ישיבת "הר-עציון" והיה ממחדשי הישוב העברי בגוש-עציון. אשר גויס לצה"ל בסוף יולי 1968 ויחד עם חבריו לישיבת ההסדר "הר-עציון" התנדב לשרת בנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות עבר בהצלחה קורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. הוא עשה את עיקר שירותו בגדוד של חיל הצנחנים והשתתף במרדפים ובקרבות עם מחבלים בבקעת הירדן. בשנת 1971 הועבר לחיל השריון והוכשר לשמש איש-צוות טנק. בסוף יולי 1972 שוחרר אשר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. בשלהי חודש אב תשל"א נשא לאישה את חברתו דינה, ויצא יחד עמה לאלון-שבות, שם הקימו את ביתם. אשר וחבריו, ראשוני המתיישבים בגוש-עציון, היו חלוצים לכל דבר ועברו תקופה ארוכה וקשה של הסתגלות למקום החדש. המחסור במים ובחשמל והניתוק בימי השלג לא הרתיעו את המתיישבים הצעירים, שהיו מודרכים על-ידי שאיפה עזה לראות בהתחדשות היישוב העברי בגוש-עציון. אשר היה הרוח החיה בישוב החדש והטביע את חותמו על אורח החיים במקום. הוא המשיך בלימודים האקדמיים בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושילב לימודי חול בלימודי הקודש. לאחר יום ארוך ומייגע של הרצאות באוניברסיטה, הלך לבית-המדרש והתעמק בסוגיות מן ההלכה. בשלהי חודש חשון תשל"ג נולדה בתו, אורית, שמלאה אור את הקן המשפחתי החם של אשר ורעייתו. היה זה בית צנוע, ששרתה בו אווירה נעימה ובעליו היו מכניסי אורחים לבביים ונעימים. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. אשר יצא לקרב חדור אמונה ותחושת ביטחון בכוחו וביכולתו של צה"ל לגבור על אויביו. הוא נטל עמו ספרי קודש והרבה לעיין בהם בשעות ההפוגה שבין הקרבות. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע אשר ונהרג בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אשר ז"ל שירת ביחידתנו כאיש צוות טנק ומילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. יכולתו המקצועית ודבקותו במטרה, תוך כדי הלחימה, שמשו מופת לחבריו. אבד לנו רע ולוחם עשוי ללא חת". בני משפחתו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה מדברי מוריו וחבריו על דמותו וכן דברי תורה.