Gil Zagurski

בן מלכה ונפתלי. נולד ביום ז' באדר א' תשכ"ה (9.2.1965) בנס ציונה, שם למד בבית-הספר היסודי-ממלכתי א' וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון נס ציונה במגמה הביולוגית. גיל היה חבר בתנועת הנוער 'המכבי הצעיר' וברבות הימים הדריך חניכים צעירים. הוא אהב פעילות ציבורית והיה מעורה בחברה ובתנועה. יותר מכול אהב לטייל בארץ ועשה זאת בכל הזדמנות. הנגב וסיני משכו את לבו במיוחד, והוא שהה בסיני תקופות ארוכות עוד בהיותו נער. בראשית אוגוסט 1983 גויס גיל לצה"ל והצטרף לחיל השריון. כבר בראשית דרכו בצבא התבלט במנהיגותו. הוא סיים קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. כאשר סיים את שירותו הסדיר התנדב לצבא הקבע. לאחר שהשתלם בקורס מפקדי פלוגות, שימש כמפקד פלוגת טנקים. אחרי-כן מונה סמג"ד בקורס מפקדי טנקים, להערכת מפקדיו המצויה בתיקו האישי היה גיל "קצין מקצועי, יסודי, אכפתי, הממלא את משימותיו היטב". בסיום אחד מתפקידיו כתבו לו פקודיו-חבריו: "היה כיף לעבוד איתך, ויהיה קשה למדי להתרגל ל'קודקוד' אחר". חבר אחר, שחר, כתב לו: "היית מאה אחוז". ועוד נכתב לו: "תמיד מצב-רוח. תמיד הנעה עצמית מקסימלית. והתעוזה, התעוזה ושוב התעוזה". ביום כ"ה בטבת תשמ"ט (2.1.1989), באזור בית לחם, נפל גיל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנס-ציונה. בן עשרים-וארבע היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושני אחים - רונן ושרון. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גיל שימש כסגן מפקד היחידה והיה מן המפקדים הבולטים ומעמודי התווך שבה. מקצועיות, חשיבה מקורית, חריצות, נחישות ודאגה לחייליו היו רק מעט מהתכונות אשר איפיינו אותו והפכו אותו למפקד מעולה, אשר ידענו להעריך ולהוקיר. לא פעם עמדנו כולנו והיבטנו בו בהערצה, על סגנון הפיקוד שלו ועל אהבת האדם שבו. גיל הכשיר דורות של מפקדים, אשר עבורם הוא היה מודל לחיקוי ודמות שממנה למדו יסודות הפיקוד ועקרונותיו. גיל תמיד ידע להעריך ואף התגאה בבית החם והאוהב אשר אתם בני המשפחה הענקתם לו".