Yaakov Ben-Paz Beingold

בן צבי ורחל. נולד ביום ט' בטבת תש"ה (25.12.1944) בעיר בוטושן אשר ברומניה. המשפחה עלתה לארץ באנית מעפילים אך נתפסה בידי הבריטים והוגלתה לקפריסין. בשנת 1948 הגיעה המשפחה לחופי הארץ. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר "אחדות" שבקרית מוצקין למד בכפר הנוער גלים, שהוא בית ספר תיכון חקלאי. מסירות לחבר וידידות, מתוך דאגה ורצון להשקיט ולהרגיע - אלה היו קווי אפיו בבית הספר החקלאי, אשר התבלטו שוב בעת המלחמה. חברות טובה היתה קיימת בינו לבין תלמידים יהודיים וערבים כאחד. צנוע היה בהליכותיו. באוגוסט 1962 גויס לצה"ל גיוס מוקדם והתנדב לחיל הצנחנים. עבר קורס קצינים וקורס קשר. השתתף בפעולת תגמול בירדן ובשנת 1965 שוחרר מצה"ל בדרגת סגן. לחבריו לנשק ולפקודיו התיחס בעדינות ובלבביות מרצונו להיטיב עם כל אחד מהם. עשה כל מה שעשה בכל לבו ומנפשו - הן בתרגיל והן במשימה מיבצעית כלשהי ומילא את תפקידיו מתוך רצינות וכובד ראש. עם שחרורו מן הצבא עבר לאוניברסיטה העברית, למד בפקולטה לחקלאות אשר ברחובות ועמד לסיים שם את שנת הלימודים השנייה. הוא שאף להגיע למחקר עצמאי והיה מקדיש כל רגע של פנאי ללימוד. הכיר את הארץ יפה בטיולים על פני שבילים ונופים, כי אהבה עזה היתה לו למולדת. תמיד שאף לצדק וליושר, נלחם את מלחמותיהם של אחרים ואהב לעזור לאחיו ללימודים. אמנם יעקב האמין בשלום ושאף להגיע ליום בו יבנה את ביתו בישראל עם חברתו. מכאן שלא שש אלי קרב כי מטבעו היה לו חבל על דם הנשפך ובלב לבו הרגיש וידע כי מלחמה יש בה הרס ואין היא באה לבנות. אך ההכרח לא יגונה, ומרוב אהבתו לארץ, בשעה שלבו התפעם מרצון לשלום ולריעות טובה, פרץ מתוכו הכוח לצאת ולהילחם ולשמש מופת לאחרים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ואז שימש כקצין קשר גדודי, וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב בשעת ההתקדמות אל בית הספר לשוטרים הפונה לשכונת שיך ג'ארח בירושלים. במכתב לחברתו (יעל) ציין חברו לשירות את השקט הנפשי של יעקב מצד אחד ומאידך גיסא את היעילות והארגון שהיו אפייניים לעבודתו המסובכה כנושא הקשר בגדוד לוחם. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. זכרו הועלה בחוברת הזכרון "ניר וגל" שהוציא כפר גלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון שלו. כן הוזכר בחוברת שהמועצה המקומית של קרית מוצקין הוציאה לזכר הבנים שנפלו במערכות ישראל. גם בילקוט עזבונם של הבנים, "גוילי אש" כרך ד', הובאו מעזבונו. פרשת חייו ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ובעריכת יהודה האזרחי.