Yosef Hor

בן רבקה ובנימין, נולד ביום כ"ד בכסלו תרע"ו (1.12.1915) בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) רוסיה הקרפטית, למשפחה חסידית. אביו היה גבאי של קופת רבי מאיר בעל הנס לכולל מונקאץ'. יוסף למד ב"חדרים" ובבית-ספר עממי ממשלתי הונגרי ואחר-כך למד את מלאכת החייטות, אבל לא אהב אותה. על אף התנגדות אביו הצטרף לתנועת "בני-עקיבא" ואחר-כך לקבוצת-ההכשרה של "החלוץ המזרחי" בפראג, בברנו ובבוסקוביץ. בשנת 1937 גויס לצבא הצ'כי ושירת ארבעה-עשר חודשים ביחידת חיל-רגלים. כשאזור מגוריו סופח שוב להונגריה, אחרי "הסכם מינכן", הועבר לפי ההסכם מהצבא הצ'כי חזרה לאונגוואר, לשרת בצבא ההונגרי, ערק ממנו לצד הצ'כי והצטרף שוב לקבוצת-הכשרה של "החלוץ המזרחי", וביום פלישת הגרמנים לצ'כוסלובקיה הפליג באוניית-המעפילים "קולורדו" והגיע לארץ עם חברי הכשרתו ביוני 1939. זמן-מה היה חבר בקבוצת רמת השומרון של "הפועל המזרחי". אחר-כך יצא לחיי פועל עצמאי בפרדס חנה, נשא אישה ונולדה לו בת. כאשר נתעוררה בקרבו מחדש שאיפתו לחיי קבוצה, הצטרף עם משפחתו לקבוצת אברהם, שעלתה לכפר עציון, ושם נולדה בתו השנייה. הוא עבד כחצרן וכמחסנאי והצטיין בסדר ובדייקנות הן בעבודה והן באימוני ה"הגנה". בחורף תש"ח השתתף בארגון מחסן-האספקה של הגוש. בכל תקופת היותו בכפר עציון השתתף באימוני ה"הגנה". בהחל המצור על הגוש צורף לכיתת הפל"ם, והיה אחראי לצוות הרגמים. בעת ההתקפה הערבית הגדולה על הכפר, בחודש שבט תש"ח, הצליח לפגוע בריכוז התוקפים ולפזרם והמשיך בתפקידו ליד המרגמה עד סוף המערכה. ב-12 במאי ערכו כוחות הלגיון וערביים מקומיים התקפה כבדה על הגוש והצליחו לבתרו לשניים. ההתקפה נמשכה למחרת וכפר עציון נכבש בידיהם. יוסף נפל ביום נפול כפר עציון, ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים עם שאר חללי הגוש בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.