Ariel Sosnov Sasonov

אריאל, בנם של גבריאל ושושנה רבקה, נולד ביום ט"ז בטבת תשס"ד (10.1.2004) בירושלים. אח לעמנואל, נתנאל, מיכאל, לינוי ואליהו. אריאל גדל ולמד בירושלים. הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי "נועם" שבפסגת זאב ומשם המשיך לבית הספר "שובו" בשכונת נווה יעקב. בתיכון למד בישיבה התיכונית טכנולוגית "קריית נוער ירושלים", בה נהג לשבת משך שעות בספרייה, לקרוא ספרים ולהרחיב אופקים. בכל שלבי החינוך התבלט כתלמיד מצטיין מבחינה לימודית וחברתית. אריאל גדל במשפחה חמה ותומכת, אשר חינכה אותו לערכי אהבת האדם, תרומה לקהילה ועשייה ללא פשרות. הקשר עם משפחתו היה עמוק ומיוחד – הוא היה קרוב מאוד להוריו ולאחיו ונרתם תמיד בשמחה לסייע להם. דאג לאחיו הקטנים כמו הורה קטן – האכיל, שיחק, שמר, חיבק. בהיותו "תולעת ספרים" אהב יותר מכול ללמד אותם לקרוא – עולם האותיות והסיפורים ריגש אותו ואהבתו לספרים הייתה אין-סופית, והיכולת לחלוק את האהבה הזו עם אחיו מילאה אותו גאווה. התנדבות, נתינה, חמלה, רגישות לזולת, אהבת חינם ורצון להיטיב עם העולם והחברה – אלו הערכים שהנחו את דרכו של אריאל בעולם, ובהם דבק בכל מקום שאליו הגיע. קורות חייו מלאים בעשייה למען הזולת, והכול בצניעות, בענווה, בשקט וללא תמורה – "מלאך אמיתי בהתגלמות עלם חמודות, אדם גדול עם לב רחב ונשמה גבוהה", כדברי אימו. בגיל צעיר הצטרף אריאל בעקבות אחיו הגדולים לתנועת הנוער "בני עקיבא" בשכונת מגוריו – תחילה כחניך ואחר כך כמדריך ומעורב בחיי התנועה. מאוחר יותר – בשנותיו בתיכון – נחשף לתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", הפועלת לשילוב חברתי של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים, והצטרף גם אליה. מהר מאוד הוא הפך לדמות מובילה בתנועה – מחניך לחונך, לפעיל, למארגן, להוגה רעיונות, וכל דבר ביצע באופן מושלם. הפעילות בכנפיים של קרמבו התאימה לאישיותו של אריאל, אשר מגיל צעיר ידע שירצה לעסוק בחינוך כשיגדל. הוא אהב מאוד את החניכים שלו, התחבר אליהם והיה גאה בהתקדמותם. בסיום פעילותו בתנועה כתב לחניכיו: "מכל מלמדיי השכלתי אבל מחניכיי יותר מכולם". במהלך פעילותו ב"כנפיים של קרמבו" אריאל הכיר את עטרה שהיתה המדריכה שלו. הם היו חברים טובים והקשר ביניהם הלך והתהדק ככל שהכירו, עד שהפכו לזוג אוהבים בלתי נפרדים. לקראת גיוסו לצבא התאמן אריאל בקבוצת ההכנה לצה"ל "אחריי!", סניף ירושלים. המטרה של אריאל הייתה ברורה – לצמוח מבחינה חברתית ומנהיגותית, ולשרת בצבא כלוחם. הוא בלט כאחד החניכים הפעילים ביותר בקבוצה, וגם כאן באה לידי ביטוי רוח הנתינה וההתנדבות שלו. כך למשל, באחד האימונים במדבר בלילה קר הוא אסף ענפים ושיחים יבשים, להדליק מדורה כדי שלכולם יהיה חם. בתום לימודי התיכון, אריאל דחה את הגיוס לצה"ל בשנה והתנדב לשנת שירות בעמותת "כנפיים של קרמבו" שהכיר מהתיכון, גרעין "כפיר 13". הוא התגורר בקומונה צנועה ומרוחקת בבאר שבע וחנך ילדים ובני נוער בנתיבות ובאר שבע. כמו כן התנדב בבית ספר "שזר" בבאר שבע. אריאל מצא דרך מיוחדת ללבבות של כל הילדים ומהר מאוד הפך לדמות מוערצת ואהובה מאוד על כל הילדים ועל הצוות. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. כשפרצה המלחמה אריאל היה לקראת גיוסו לצבא, ויותר מתמיד היה לו ברור שיתגייס לשירות קרבי. כך אמר לאביו –"אם אני לא אהיה לוחם – מי יהיה?" ביום 4.12.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, גדוד מח"ץ 605, חטיבת שריון "ברק" 188. אריאל היה לוחם מקצועי ודמות מרכזית בחיי הפלוגה. הוא היה אהוב על כולם, וכהרגלו – תמך, עודד, הצחיק, הקשיב, בישל ודאג לכולם. לא אחת התנדב להישאר בשבתות כדי לאפשר לחיילים אחרים לצאת לביתם, ותמיד שם את טובת האחר לפני טובתו האישית. כך לדוגמה, כשאריאל קיבל תו שי לכבוד חגי תשרי, בסכום מכובד מהשי הוא רכש שפע חטיפים ומתוקים לחברי הפלוגה והמחלקה שלו, ואת היתרה ביקש ממפקדו להעביר למי שזקוק יותר ממנו, באומרו - אני לא אצטרך יותר. למרות השירות הקשה אריאל אף פעם לא שכח את משפחתו, את עטרה, את חברי הילדות ואת חניכיו. גם בימים מאתגרים ולילות בלי שינה, ואין זה משנה היכן היה, הקפיד לשלוח לעטרה פרח או ממתק לכבוד שבת מדי יום שישי, שלח מתנה או ברכה לאח לכבוד יום הולדת, מסר דרישת שלום לחברים ולחניכים. אריאל תמיד חשב על כולם וזכר את כולם. כבר בתחילת המלחמה נפתחה חזית גם בצפון הארץ לאחר שארגון חיזבאללה הצטרף ללחימה. מאז, ובמשך חודשים ארוכים, התמודדה ישראל עם ירי בלתי פוסק של טילים ורקטות לשטחה ועם שיגורים של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). אחרי שאריאל ויחידתו ביצעו משימות רבות ומיוחדות והגיעו להישגים בלחימה מול מחבלי חמאס בעזה הם עברו לגבול לבנון. ב-30 בספטמבר 2024 החל תמרון קרקעי של צה"ל בדרום לבנון, ואריאל יחד עם כוחות נוספים של חיל ההנדסה לקח חלק בלחימה מול חיזבאללה. ביום רביעי 6 בנובמבר 2024 בשעות הצוהריים נורה מטח רקטות מלבנון אל המושב אביבים שבגליל העליון. אריאל נפגע מרסיס קטן אך מדויק מאוד ונהרג. רב-טוראי אריאל סוסנוב (ששונוב) נפל בקרב ביום ה' בחשוון תשפ"ה (6.11.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אחות וארבעה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. ספד לו אביו: "אני לא מאמין שאני הולך להספיד את הבן שלי. מעריך מאוד השתתפות כולם, היינו רוצים מאוד לראות אתכם בחתונה של אריאל. ה' נתן, ה' לקח. אין ספק שקיבלנו מתנה מהשמיים. ילד פנומן, ילד חכם, ילד עם יכולות גבוהות ושאיפות ענקיות. צר לי מאוד שזה נשאר בגדר של חלום. צר לי מאוד שאריאל לא זכה לקיים אותם. תחסר לנו מאוד. אני מתגעגע אליך. קיבלנו מתנה מהשמיים ... אולי לא נתנו לך מספיק תשומת לב, אבל אף פעם לא ביקשת. אתה תחסר לי. תתפלל על כל עם ישראל. תתפלל על המשפחה. תודה לך שהיית אצלנו פרח. נהנינו מכל רגע להיות איתך. היית ילד מדהים". ספדה לו אימו: "ילד מיוחד! איפה אתה עכשיו? אתה בעולם שכולו טוב?! כואב לי. אתה חסר לי. חסר לכולנו. הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים. לפעמים שיתפת אותי בחלומות שלך והבנתי מה אתה רוצה בחיים. ידעתי שאתה רוצה להיות גיבור. גיבור של אימא! הפכת להיות גיבור של כל העם והמדינה! הפכת לגיבור ישראל! זכיתי להיות אימא שלך רק עשרים שנה ועשרה חודשים ... אריאל, חיים שלי, אני לא יכולה בלעדיך. היית הצלע שמגשרת ושומרת על כולנו ... אתה חלק חשוב ומשמעותי מאוד בפאזל המשפחתי אריאל, אתה חסר כל כך. נשמה שלי אני אוהבת אותך מאוד. בני יקירי, השארת אותנו פה כך שבורים ומרוסקים? אריאל, איפה אתה? ילד אמיץ וגיבור שלי. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים". ספדה לו חברתו עטרה: "אם היית כאן היית אומר לי לא לבכות. אריאל שלי, אהוב שלי, כבר שתים-עשרה שעות אני מנסה לכתוב לך הספד ואני לא מסוגלת, אז אכתוב לך מכתב אהבה. כל מה שאגיד כאן לא יספיק. אריאל, מלא באהבה ונתינה ... ידעתי שאי אפשר שלא להתאהב בך ... אתמול הייתי איתך בשיחת טלפון ושמעתי את האזעקה ברקע. אמרת שתחזור אליי. זה היה מהרגעים האחרונים שלך. את ההבטחות שלך אתה תמיד מקיים. ידעת שתמות במלחמה על הארץ שלנו כדי שנחיה במקום טוב יותר. תמיד אמרת שתספוג הכול בשביל החברים שלך, שתספוג את האש. אין דבר שלא עמדת בו, חוץ מדבר אחד – שתשמור על עצמך בשבילי ... קיבלת רסיס ללב והלב שלי נשבר לרסיסים". משפחתו של אריאל מפיצה את הצוואה שהשאיר ופועלת לאורה: "תעשו טוב, תשמרו על הסביבה שלכם, תשמרו על המדינה המופלאה הזאת, תרימו זבל מהרצפה, אל תלכלכו את הרחובות, אל תיפלו להשפעה של החברה, תעשו טוב לאנשים – זה הדבר הכי חשוב שיש. תחזירו דברים בצורה טובה יותר משקיבלתם". בנוסף, ההורים והאחים מקיימים פעולות רבות לזכרו ולעילוי נשמתו - הדרכת חתנים וכלות, שיעורים קבועים כל ליל שישי ושבת. משפחתו של אריאל משתתפת וגם מקיימת פרויקטים ומיזמים שונים כגון: הכנסת ספרי תורה, מרתונים, התרמות דם, חלוקת סלי מזון, מסעות לאורו, הסברה ועוד. חבריו של אריאל, יחד עם אחיו הגדולים וחברתו עטרה, הקימו לזכרו של אריאל עמותה לעזרה לנזקקים – "הכל טוב". עטרה הקימה לזכרו את מיזם ״פלאוור-מן״ לחלוקת פרחים בכל יום שישי, כמנהגו של אריאל לשלוח אליה פרחים בכל יום שישי. פרויקט שתפס תאוצה והתפתח למחוזות נוספים בארץ. לזכרו הוצאו מדבקות עם משפטי הגבורה מיוחדים של אריאל: "מה אתם דואגים? הכל טוב". "לבד מגיעים מהר, ביחד מגיעים רחוק", "במקום שאין איש - תהיה סוסנוב". כן מופצים חולצות, קפוצ'ונים, מחזיקי מפתחות, סידורי תפילה, ספרי תהילים ועוד. שכבת כיתה ח' בסניף ירושלים מערב של תנועת "כנפיים של קרמבו" נקראת על שמו - קבוצת "אריאל". אריאל שיחק כדורסל בקבוצת נוער של "הפועל ירושלים" בשנים 2017-2016, ובמועדון הוחלט לקרוא לקבוצת נוער ב-2025 על שמו. אריאל מונצח בפרויקט "מקטעים לזכרם" – מקטעים משביל ישראל המוקדשים לזכרם של אנשים. מקטע נחל גוונים–מצפה רמון מוקדש לזכרו של אריאל. להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_ariel_sosnov". אריאל מונצח ב"דרך הגבורה", אנדרטת חיל ההנדסה בצומת חולדה וכן באנדרטת "חרבות ברזל" בפארק רופין בירושלים.