Moshe Abutbul

בן שמואל ורחל. נולד בחמישה-עשר בשבט תש"ה (29.1.1946) בעיר טרודנט אשר במרוקו. תשע שנים לאחר מכן, בשנת 1954 עלתה המשפחה לארץ. זה היה אחרי שלמד במרוקו שנתיים ראשונות. את חינוכו המשיך בבית הספר היסודי "משואה" בקרית גת, לאחר מכן פנה ל"ישיבת הדרום" שברחובות לשם המשכת חינוכו התיכוני ולבסוף קיבל תעודת-בגרות. השתייך לתנועת "בני-עקיבא" ועסק בהדרכת ילדים ונוער במועדונים ובקייטנות. מאהבתו הגדולה לספורט קיבל על עצמו את ניהולה של קבוצת "אליצור" שבקרית-גת, כשזו היתה בשלב של התארגנות. באותם הימים עסק בעבודות יד שונות מדיקט, בחיטוב בעץ-זית ובעשיית מחרוזות וסיכות. כן השתתף בהצגות בבית הספר ובתנועת הנוער. אחרי שסיים את בית הספר התיכון למד במכון התורני הפדגוגי שליד אותה "ישיבה" ברחובות והוסמך להוראה. בשנות לימודיו בסמינר התגלה כצעיר עניו, ביישן, אך יחד עם זה חריף מוח ומצטיין בלימודים. כשרונותיו באו לידי ביטוי כשסיים לקט של נתונים בפסיכולוגיה לסמינרים ולבתי מדרש. לבסוף עלה למקום תורה, לאוניברסיטה העברית בירושלים, ושם נרשם בפקולטה למדעי הרוח; במיוחד למד ספרות ותנ"ך שבהם הצטיין בשנות לימודיו בסמינר. אך לימודיו לא מנעו ממנו מהשתתף בכל מיני ספורט, סידור טיולים והתעסקות בשאר תחביבים. את משכנו קבע בבית המדרש לרבנים, ששימש לו כפנימיה כל ימי שהותו מחוץ לבית. באוגוסט 1964 גויס לצה"ל ואחרי שגמר את הטירונות במסגרת גרעין נח"ל ("עלומים") שירת ללא תשלום. עבר אימון מתקדם בנח"ל מוצנח. ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל במערך המבוצר שיך-ג'יראח, המושבה האמריקאית בירושלים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בית כנסת הוקם על שמו בקרית גת הנקרא "משכן משה". זכרו הונצח בחוברת "כך נפל משה" וגם בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים מובאת הביוגרפיה שלו ותיאור הקרב האחרון. פרשת חייו ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ובעריכתו של יהודה האזרחי.