צבי רביב

בן יהודה ותמר. נולד ביום י"ב באב תש"ז (29.7.1947) ברמת-גן. בעיר שבה נולד למד בבית-הספר היסודי "עתיד". בהיותו בכיתה ד' נכנס לתנועת "הצופים" והיה מן הדמויות התוססות והבולטות בפעילותו. כאשר הגיע לכיתה ח' החל להדריך בשכבות צעירות יותר. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון העירוני על-שם בליך במקום. בבית-הספר התיכון היה יותר מתלמיד בשביל כל המורים ולכל אלה שהכירוהו; הוא היה רע חביב ואהוב על כל מכריו. הוא היה תמיד פעיל, ראש וראשון לעושים. הוא לא היה מחכה להוראות ולבקשת מתנדבים, כי אם תמיד הקדים את ה"נעשה" ל"נשמע". צבי היה הרוח החיה בין חבריו, תמיד מרוצה היה ותמיד חייך, כי יחסו לחיים היה יחס של אהבה והנאה. עד הגיעו לכיתה האחרונה בבית-הספר התיכון שימש כמדריך ה"צופים" - אך אז עזב את התנועה. גם אחרי סיימו את לימודיו בבית- הספר התיכון היה מבקר בו ובשיחותיו עם מורי בית-הספר ועם מנהלו היו מתבלטים כמה מתכונותיו האופייניות: טוב-לבו, התלהבותו, יזמתו ופעילות. אהבתו הגדולה היתה לספרים, שבהם היה קורא - בתנאי שהיו מעניינים. בצורה זו רכש לעצמו ידיעות רחבות בכל השטחים שהפליאו את שומעיו. תחביב נוסף היה לו והוא עיסוקו במעבדה כימית. אהבתו לכימיה התבטאה בעיסוקו לאחר שעות-הלימודים בצורה של קריאת חומר ועריכת ניסויים בתוך מעבדה קטנה שרכש לעצמו ושפיתח אותו בד בד עם הלימודים. מפני נטייתו לכימיה למד הנדסה כימית בטכניון העברי בחיפה במסגרת העתודה האקדמאית. אולם ערב מלחמת ששת הימים הפסיק את לימודיו כדי להתגייס לצה"ל, סיים קורס קציני- שריון בהצטיינות וזכה להוקרתו של מפקד-החיל. הוא היה צעיר נועז, עליז ושופע חיים, מפקד מעולה בעל יזמה ברוכה, חביב על פקודיו ונאמן למפקדיו; אך ביום כ' בניסן תשכ"ט (8.4.1969) נפל באיזור קנטרה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד-יחידתו, במכתב-תנחומים למשפחתו, כתב בין השאר: "באישיותו הקורנת מיזג תכונות יקרות של מפקד עז-רוח ומהיר-החלטה, אדם בעל שאר-רוח, חביב וטוב-לב. הוא מילא כל תפקיד שהוטל עליו בחריצות ובמסירות למופת. לעולם לא הביע טרוניה על המצב ועל התנאים הקשים להיפך: תמיד השתדל לעודדולעזור לאחרים". מפקד-הפלוגה כתב למשפחה בין השאר: "צבי היה אחד מעמודי-התווך בפלוגה. הגענו לפלוגה כמעט באותה תקופה ועמלנו יחד כדי לשוות לה את צורתה ועמידתה בפני האויב. הכנו את הפלוגה לקראת ההגנה, בו צה"ל שרוי היום בגבולות - והפלוגה הוכיחה כי המאמץ שהושקע בה נשא פרי. אין בזה תנחומים למשפחה שכולה, אך לעם שבנים כאלה לו מובטח נצח ישראל בארצו". אחרי נפלו הועלה צבי לדרגת סגן. זכרו הונצח בקביעת פינה מוסיקלית ב"בית עמנואל" אשר ברמת-גן - והפינה על שמו. שמו נקרא על המעבדה הכימית של בית-הספר על-שם בליך אשר בו למד. עמודים מספר הוקדשו לו בחוברת "לזכרם" שהוציא גדודו.