מרדכי אריה

בנם של מלכה והרב זכריה. מרדכי נולד בי' באדר תש"י (27.2.1950) בראש העין. "הורתו בקדושה בחו"ל ולידתו בקדושה בארץ הקודש", כדברי הוריו. מרדכי למד בבית הספר "יסודי התורה" בראש העין. אח"כ למד בישיבות בירושלים ובבני ברק. בסיום לימודיו התגייס לצה"ל. לאחר הצבא נשא מרדכי אישה. הוא התגורר בפרדס חנה ונולדו לו שלוש בנות ושני בנים: מרגנית, ארייה, לביא, לביאה וגור אריה. מרדכי התגייס למשטרה, ומילא את כל תפקידיו על הצד הטוב ביותר. מרדכי כיבד את הוריו. שמר תורה ומצוות, הקפיד על שמירת שבת וחגי ישראל. שמח ושימח. מלבד היותו צנוע וישר, היה מרדכי בעל הומור מפתיע ומשעשע ו היה אמן בנגינה בחליל. חשיבתו הייתה חדה ובהירה, ואת כל תשבצי ההיגיון היה מביא לפתירה. "בדרכו ליכד אותנו באהבה", אומרים בני המשפחה, "אהב כל כך את שירי השבת ומזמורי הדיוואן על אף קולו הניחר. לקטן ולגדול תמיד נתן כבוד. היה דוד, אח, בן ואב הכי אהוב. תמיד חלם שיום יבוא והכ ול יסתדר. לא ציפה להרבה, לא קיווה ליותר, היה מסתפק גם ב'בסדר'". בראשית ספטמבר 1986 יצא מרדכי לעבודתו. בדרך ממקום מגוריו בפרדס חנה לחדרה, בשעה שרכב על הקטנוע המשטרתי, הוא נפגע ע"י רכב (סמיטריילר) גורר והועף מהכביש. אחרי שבוע בבית החולים הוא נפטר ביום ה' באלול תשמ"ו (9.9.1986). רב-סמל ראשון מרדכי היה בן שלושים ושש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בראש העין. הותיר אישה וחמישה ילדים, הורים, אח וארבע אחיות. אומרים בני המשפחה: "עד היום אנו מבכים את מותו. האימא לא התנחמה, חלתה במחלת כליות וסבלה ייסורים קשים בדיאליזה עד שהלכה לעולמה, וכל זה מגעגועיה לבנה האהוב מרדכי ... הוא לא זכה אפילו לחנוך את הבית שבנה ונקטף בדמי ימיו, ואין יום שאנו לא מבכים אותו".