משה טבו

בן אליהו (ליטו) ויפה. נולד ביום י"ד בתשרי תשי"ז (19.9.1956) בבאר-שבע להורים מיוצאי-מצרים. קיבל בעיקר חינוך דתי. שלוש שנים למד בבית-הספר היסודי 'יעלים' וחמש שנים בביה"ס 'נתיבות' שבבאר-שבע, ואחר-כך בבית-הספר התיכון מקיף ג' שבבאר-שבע, במגמת מכונאות מטוסים, ועמד בהצלחה בבחינות- הבגרות. במשך הלימודים השתתף בפעולות הגדנ"ע במקום, וכן התנדב לפעילות במשמר האזרחי. בשעות-הפנאי עסק בתחביב של הרכבת דגמים של מטוסים. כן הקדיש זמן רב לקריאת ספרים ולשמיעת תקליטים. משהתקרב מועד גיוסו לשירות החובה, ביקש להירשם לעתודה הטכנולוגית לשנה אחת. בקשתו אושרה, וכך זכה לשנת-השתלמות נוספת במקצועו, שמיומנותו הרבה בו עתידה היתה להביא תועלת רבה לצה"ל. במאי 1975 הצטרף לחיל-האויר ואחרי שעבר סדרת- טירונות יסודית, נשלח לקורסים מקצועיים בזה אחר זה ועלה לדרגת סמל. יום אחד טלפון לביתו, שוחח עם בני-משפחתו והודיע להם, כי למחרת יגיע הביתה לחופשה. אבל ביום המחרת, בעת ששהה במסוק בתפקיד, ארעה תקלה והמסוק התרסק על הקרקע, לא הרחק מיחידתו. משה נפל במילוי תפקידו - ביום י' בכסלו תשל"ח (20.11.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "זכיתי להיות מפקדו של יקירכם סמל טבו משה ז"ל לאורך כל שירותו הצבאי, כ30- חודש. עם גיוסו הוצב ליחידתו, ובעת שירותו התמחה בתיקון ובאחזקת מנועי מסוקים. משה ז"ל נמנה עם החיילים הטובים והמוכשרים ביחידה, גילה חריצות, יכולת וידע, בלט בכישוריו והגיע להישגים יפים. אהב את מקצועו וביצע את המוטל עליו ברצון וביעילות, לשביעות-רצונם המלאה של מפקדיו. חבריו אהבוהו והעריכוהו, הוא היה מקובל על כולם, וכולם ביקשו את חברתו". בני-המשפחה הנציחו את זכרו בתורמם ספר-תורה על-שמו לבית-הכנסת.