Yohai Hahmi Hahmov

בן צפורה ודויד, נולד בחנוכה תרפ"ט בתל-אביב וגדל בבית הוריו באחד בפרבריה הדרומיים של העיר. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" ובשעות הערב האזין לשיעורים ביהדות מטעם העדה הספרדית. יוחאי היה בעל קול נעים, נבחר למקהלת בית-הכנסת והצטיין כזמר-סולן במקהלה של ניסן כהן-מלמד ואחר-כך במקהלת בית-הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בהנהלת החזן ש. רביץ. בראותו את עמלם הקשה של הוריו לפרנס את ילדיהם ולחנכם החליט, בעודנו נער, להקדיש את ימי חופשת-הקיץ לעבודה בריפוד ובברירת נוצות ואת שכרו היה מביא הביתה. מאז כאילו בגר ואפילו בחודשי הלימודים היה מתכן תוכניות עבודה כדי להקל את המעמסה מעל ההורים. אך גם זה לא פגם בכושר תפיסתו בלימודים ובעליזות-נעוריו, וגם בכדורגל ובמשחקים אחרים היה בן-חיל בחבורה ונתגלה ככוח מארגן ומנהיג. אחרי סיום בית-הספר העממי החל לעבוד כלוטש יהלומים וסיגל לעצמו את המקצוע בזמן קצר. הוא הצטרף להסתדרות "הנוער העובד", נבחר לאחד מוועדי הנערים העובדים ולמועצת התרבות של סניף תל-אביב והשלים את ידיעותיו בשיעורי-ערב מטעם "האוניברסיטה לפועלים". יוחאי קנה לו אקורדיון והנעים בנגינתו למשפחה ולחברים. בגיל 17 הצטרף ל"הגנה" והגיע לדרגת מ"כ בחי"ש-פרברים. הוא שקד על הרחבת השורות ואימון החברים ונתברר שיש בו כושר השפעה והנהגה. הוא רצה להתגייס לפלמ"ח, אך נמנע מכך בגלל התנגדות ההורים. אחר- כך עמד לנסוע לאירופה ולעבוד בענייני עליה ב', אך בינתיים נפלה ההכרעה באו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ובעוד ההמונים חוגגים בעיר, כבר עמד הוא על המשמר בפרברים. יוחאי השתתף בפעולות רבות בתנאים הקשים של החזית הכפולה נגד הערבים התוקפים ונגד הבריטים הכובלים את ידי היהודים בשם "החוק והסדר". סיים קורס מ"כים בשרונה, וקורס מדריכי ספורט, ומשם מצא את דרכו ליחידה קרבית בחטיבת "גבעתי". הוא ידע להפיק מאנשיו את מיטב המסירות וההקרבה ויחד עם זה שקד גם על טובתם במידת האפשר, וכך נתחבב עליהם מאוד. בפעולות נגד קני הפורעים, ואחר-כך נגד הפולשים המצריים, היה תמיד ראשון לפורצים, וכשיעץ לו אחד מבני משפחתו שישמור על עצמו, השיב: "אם אני לא אלך אל המצרים, יבואו הם אלי". באחד ממכתביו כתב להוריו: "אל תדאגו לי רבות, חיי הם כחיי כל חייל שמטרתו יקרה לו מחייו או לפחות כחייו". השתתף בכל פעולות גדודו בדרום, במבצע "נחשון", בבלימת ההתקדמות המצרית ובמבצע "יואב". בהפוגה השנייה סיים קורס מ"מים, וכשבא לתל-אביב על-מנת לתקן את משקפיו מיהר לחזור לגדודו בלי לבקר בבית. יומיים אחרי-כן, במסגרת הפעולות להידוק המצור על "כיס פלוג'ה", יצא בראש מחלקתו להתקפה על משלט 7 המצרי שבאזור כרתיה. הוא פרץ את שתי משוכות-התיל והוליך את אנשיו אחריו. בגשתו לפרוץ את הגדר השלישית נפגע מכדור אויב ונפל, בליל י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948). אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן (סגן- משנה). ביום י"ח בשבט תשי"ג (3.2.1953) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.