יעקב ים

בן מלכה (אמיליה) ויחזקאל, נולד ביום ג' בסיוון תרפ"ח (22.5.1928) בעיר לייפציג, גרמניה. בן שבע שנים היה בעלות המשפחה מגרמניה הנאצית לארץ-ישראל. למד בבית-ספר יסודי בחיפה ומשסיים את חוק לימודיו עבר ללמוד חשמל באופן יסודי בבית-המלאכה "דינמו-מוטור" בחיפה. שלוש שנים למד והצטיין בעבודה והתמחה בה. חבריו לעבודה כיבדוהו וחיבבוהו על טבעו העליז ועל שירתו היפה, בה הנעים להם את שעות העבודה. כל הזמן היה חבר ה"הגנה". עם סיום לימודיו פרצה מלחמת-העצמאות. יעקב התגייס לחטיבת "הראל" בפלמ"ח. מחולדה, תחנתו הראשונה, עבר לירושלים. הוא סיים קורס חבלה ועסק בה. בליל 8-9 ביוני 1948 יצא עם גדודו למבצע "יורם" - ההתקפה השלישית על לטרון. בגלל טעות בניווט עלה הגדוד על משלט י"ד, במקום על משלט י"ג כמתוכנן. הלוחמים הסתערו על המשלט והצליחו לכבוש חלק ממנו ובמהלך הקרב העז נפגעו רבים מהם. התנגדות האויב היתה עזה ובשל הנפגעים לא נותר כוח להשלים את כיבוש המשלט וניתנה הוראה לסגת. בקרב זה נפצע קשה ברגלו ומת בדרך לבית-החולים ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948). נקבר בשייח'-באדר. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.