Haim Yefet Yichye

חיים, בן סגולה וסעדיה, נולד ביום ט' באדר תש"י (26.2.1950) ברמת-גן. כבן למשפחה שומרת מצוות למד חיים בבית-הספר היסודי "אגודת ישראל" ברמת-גן ואחרי-כן למד שנתיים בישיבת "פוניבז' " בבני-ברק. חיים, שחור השיער וחום העינים, היה בן נאמן ומסור להוריו, אהוב ומקובל על אחיו ואחותו. חיים גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1967 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס פלסים ולכשהשלימו הוצב בגדוד שדה. במשך שלוש שנות שירותו הצבאי הסדיר השתלם במקצועו ועבר את הבחינות המקצועיות בהצלחה, והכל זוכרים אותו כחייל מסור, חבר נאמן ואדם אהוב על הכל. בתעודת השחרור שלו מצה"ל ציין מפקדו: "חרוץ ובעל תפישה טובה". בנובמבר 1970 השתחרר חיים מהשירות הסדיר בצה"ל. זמן-מה לאחר ששוחרר נשא לאישה את חברתו אהובה וברבות הימים נולדה להם בת שקראו שמה טלי. כחודשים לאחר הולדת בתו, פרצה מלחמת יום-הכיפורים וחיים נקרא לשירות מילואים. הוא נשלח לחזית הדרום, והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים במרחב "מצמד", מול תעלת סואץ. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), כשעברו כוחותינו משלב הבלימה לשלב הפריצה וצלחו את תעלת סואץ, נפגעה הדוברה שחיים שירת עליה מפגיעה ישירה של ארטילרית האויב. רוב אנשי הצוות נהרגו מיד ואילו הוא ועוד שני חיילים הוחשו לבית חולים עורפי, מכוסים כוויות אנושות. אותו לילה נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, שהכירו בעת שירותו הסדיר ובשעת המלחמה: ..."חיים זכה להימנות עם האנשים שעמדו במרכז המאמץ העיקרי של צה"ל במלחמה זו. בזכותו ובזכות חבריו הצלחנו להעביר את המלחמה לאדמת האויב ולהדוף את הסכנה מעל ארצנו. הוא היה חייל למופת וחבר נאמן". בני משפחתו הנציחו את זכרו בבית החלמה שהקימו ברמת גן וקראוהו על שמו "נוה חיים". בבית זה מוצאים הורים שכולים מנוחה באחרית ימיהם. בני המשפחה הנציחו את זכרו גם על ידי תיקון ספר תורה, שנמצא בשימוש המשפחה.