Mordehai Zilberberg

מרדכי, נולד בתל-חנן ביום י"ג בשבט תשט"ו (5.2.1955) להוריו בנימין ודבורה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בקריה, למד שנתיים בבית-הספר התיכון "אורט" ועבר לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. עוד בילדותו גילה מוטי כושר מנהיגות מעולה. תמיד ידע להסתדר, תמיד התגבר על כל מצב ולעולם לא דחה פנייה לעזרה של חבר. אומר חברו מגיל הילדות: "לאף אחדלא היה משהו נגד מוטי. כולם אהבו אותו והאמינו בו ומשום כך נשמעו לו. זכור לי שבמסעות השונים מטעם הגדנ"ע, השתדלו רבים להימצא בקרבתו". מוטי, בחור נאה, אתלטי וחובב ספורט מושבע. את כל חייו הקצרים הקדיש לספורט. הוא ניהל פעילות ספורטיבית ענפה כשהדגש הוא על הכדורגל. גישתו לספורט ולאימונים גופניים הייתה ברורה וחד-משמעית. הוא אהב אתגרים פיזיים, שיחק בכדורסל, ערך ריצות קלות והצטיין בכדורגל. תעודות הצטיינות לאין ספור ממלאות את מגרות שולחנו העזוב. מאמניו וחבריו מעלים על נס את כישרונו הספורטיבי, כישרון שנגדע טרם עת. כבר בהיותו בכיתה י"א החליט כי מקומו בצנחנים. לכן עזב את בית-הספר הטכני ובחצי השנה שנותרה לו עד הגיוס, עבד במקצועו כמסגר. כשהגיעה עת הגיוס לא סיפר להוריו כי מתנדב הוא לצנחנים על מנת שלא לגרום להם דאגה רבה. עקשן היה מוטי. מרגע שגמלה בלבו ההחלטה להתנדב לצנחנים, עשה כל שביכולתו כדי להצליח במשימה. ואכן, ביחידה זו הוכיח את יכולתו הפיזית הרבה ואת אופיו החזק, לשביעות רצונם של מפקדיו והוא עבר את כל האימונים בקלות. כושרו הגופני המעולה, שנרכש בעיסוק הממושך בספורט, איפשר לו אף ליהנות מהם. חבריו ליחידה מזכירים שוב ושוב את טוב לבו ועזרתו לכל נזקק. את המסעות המפרכים של הטירונות מסיים היה תמיד בין הראשונים, עוזר לנחשלים ומעולם אינו מוציא דבר טרוניה מפיו. ביום הרביעי למלחמה כתב להוריו: "אין לכם בינתיים ממה לפחד. אני בריא ושלם". ביום החמישי למלחמה נפל. "הושטתי את ידי לעברו, אך הן נעמדו במקומן; עשיתי הכל רק בשבילו, אך הוא כבר שכח, מזמן!" - כותבת חברתו הממאנת להתנחם. הטופולב, אותו מפציץ כבד, הגיח לפתע פתאום. איש מבין המאות, אשר נמצאו באותה שעת ערב מוקדמת ונעימה בעיבורו של מחנה אבו-רודס לא שמע את קולו בעוד מועד. גוף אימתני, שחור לחלוטין, מרושע וזדוני. הוא הטיל עשר פצצות שחורות, שאותן ספרו החיילים ההמומים, כמוכי שגעון, אחת לאחת. ריח כבד של אבק שרפה, צעקות, להבות אש ויללות מכוניות הכבאים. למחרת ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) הודיעו על עשרה הרוגים. מוטי היה אחד מהם. בן 19 היה במותו. מקום קבורתו בחלקה הצבאית בחיפה.