Avraham-Eliezer Bot

אברהם-אליעזר (אבי), בן סוניה ואריה, נולד ביום כ"ז באייר תשי"ד (28.6.1954) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם גורדון ובבית-הספר על-שם סירקין בחולון, ואחרי כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי אורט "יד שפירא" בתל-אביב, במגמה של מכניקה עדינה. אבי, שהיה תלמיד חרוץ ושקדן והצטיין בלימודי הטבע, היה אהוב על מוריו ומקובל על חבריו התלמידים. הוא היה נער פעלתני, ערני ונמרץ. מנעוריו נמנה עם חברי תנועת "השומר הצעיר", ובהיותו ספורטאי היה גם בנבחרת בית-הספר בתחרויות ספורט שונות. הוא אהב לצייר, והרבה לעסוק בגרפיקה ושקד על עבודות-יד, ועבודותיו זכו אמנם להערכה ולשבחים רבים. את זמנו הפנוי הקדיש לטיפול בבעלי-חיים ובעיקר לגידול דגי נוי. הוא היה מכשירן במפעלי התעשייה הצבאית והצטיין בעבודתו, בדיוק הביצוע, בזריזותו וביעילותו, והממונים עליו שיבחוהו על דמיונו היוצר ועל רעיונותיו. אברהם היה אופטימי ועליז, חייכן ובעל הומור והרבה להתלוצץ ולהתבדח. קשה היה לכעוס, רחק מריב וממדון ותמיד ביקש ליישב מחלוקת בין חבריו, לעזור ולסייע בעצה ובמעשה לכל מי שפנה אליו. הוא היה טוב-לב ושמח בחלקו, צנוע ועניו ונקי כפיים. בקרב מכריו נודע כאדם ישר-דרך ובעל-מצפון, אדיב, מנומס ונעים הליכות, ולמשפחתו היה בן נאמן, שנהג כבוד רב בהוריו. אברהם גויס לצה"ל במחצית מאי 1972, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנקי "סנטוריון". הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, מפקדיו אהבוהו, וידעו שאפשר לסמוך עליו בביצוע כל משימה. יומיים לאחר נופלו אמור היה להתחיל בקורס קצינים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם חטיבת "ברק" לחזית רמת-הגולן ולחם כטען-קשר בטנק. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), ליד קוניטרה, נפל אברהם בקרב. הטנק שלו נפגע והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם ז"ל היה חייל מסור ונאמן, ואהוב על חבריו ועל מפקדיו. הוא ביצע את תפקידו בנאמנות ובמסירות הראויים לציון".