Tzur Maor

בן ברכה ועמי, נולד ביום י"א בניסן תשי"ח (1.4.1958) בחיפה. צור החל ללמוד בבית-הספר תיכון באילת ועבר לבית-ספר תיכון במגדיאל. לבסוף הוא סיים את חוק לימודיו בבית-ספר תיכון באילת, שאליה עברה המשפחה בעקבות האב, שהיה קצין בחיל-הים והוצב באילת. מוריו העידו עליו שהיה מנהיג מלידה, אחראי ומסור. צור פעל כמתנדב במשמר האזרחי באילת, והיה חבר בתנועת "הצופים" ובמועדון השיט באילת. צור גויס לצה"ל בסוף יולי 1976, והתנדב לחיל-האוויר. לאחר שהיה בקורס טיס כ8- חודשים, ולמרות שהיה בעל נתונים לקומנדו הימי הוא התנדב לשריון. לאחר הטירונות, החל צור במסלול קידום בתפקידים ובדרגות. תחילה הוא השתלם בקורס למקצועות הטנק ומש"ק טנקים, וקיבל דרגת סמל. זמן מה הדריך צור בבית-ספר למפקדי טנקים. לאחר שסיים קורס קצינים וקורס קציני שריון הוא התמנה למפקד מחלקה, קצין מבצעים בגדוד שריון, סגן מפקד פלוגה ולבסוף מונה כמפקד פלוגה בבית-ספר לקציני שריון. הוא היה אמור אף לצאת לקורס מיוחד בחו"ל, לפני קבלת מינוי של מפקד גדוד. הערכת מפקדיו אליו הייתה רבה ביותר, והם לא חסכו בשבחים: "קצין טוב מאוד, אחראי, בעל עקרונות וערכים;" "קצין נבון ובעל מנהיגות טבעית...קצין טוב מאוד ומבטיח;" "קצין מעולה;" "בעל פוטנציאל גבוה לקידום". עם כל הקשיים שבדרך, חוש ההומור שבו ניחן לא עזב אותו לרגע, כפי שאמר חברו הטוב אבי: "התכונה הכי בולטת שלו הייתה חוש ההומור. חוש הומור ממזרי היה לו". צור טיפח יחסים מיוחדים עם סגל הקצינים שעבד איתו. הוא התייחס ברצינות לתפקידו והשקיע בו את המירב והמיטב שבו. בפרוץ מלחמת שלום הגליל הוביל צור את פלוגתו בקור רוח ובאומץ לב רב, תוך שמירה על חוש הומור לאורך כל הדרך. ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982), נפל סרן צור במלחמת שלום הגליל בקרב על ג'זין עם השריון הסורי, והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. צור הוביל את גדודו במעלה ההר בדרך שבכל אחד מפיתוליה המתין טנק אויב. צור השמיד בדרכו לראש ההר כשמונה טנקים של האויב. כאשר הטנק שלו פרס שרשרת באחד המעברים, הוא עצר את הטנק שאחריו, הוריד את מפקד הטנק, והמשיך להוביל ולהשמיד טנקי אויב. כשהגיע לראש ההר, פתח צור במרדף אחרי טנק אויב ונפגע ממארב שהיה בחורשה הסמוכה. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת רב-סרן. צור השאיר הורים ושני אחים. על הקרב האחרון שלו, קיבל צור ציון לשבח מטעם מפקד האוגדה, ובו נאמר, לאחר תיאור המעשה, כי "במעשיו גילה רב-סרן צור מאור דבקות במשימה, אומץ לב ותושייה". במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "היה קצין טוב מאוד, אחראי בעל יוזמה וערכים. צור השפיע על יחידתו בעצם אישיותו ויחסו החיובי לסובבים אותו. הוא נסך ביטחון רב בחיילי הפלוגה בעת הקרבות".