Gil Mionis

בן בלה ואליהו, נולד ביום כ"ז בסיוון תש"ך (22.6.1960) בחיפה. גיל למד בבית-הספר היסודי "גאולה" ובבית-הספר היסודי ברוממה. הוא עבר לבית-הספר "הריאלי", ולמד בו שלוש שנים. את לימודיו התיכוניים סיים גיל בבית-הספר המקצועי "בסמ"ת", במגמת הנדסת בניין. גיל חונן בחוש טכני מפותח. הוא הרבה לעסוק בהרכבת מערכות אלקטרוניות, וכן בציור ובמוסיקה. מילדותו היה גיל חניך תנועת "הצופים", ובן 16 שנים התנדב למשמר האזרחי. הוריו סיפרו עליו: "גיל אהב את החיים, את מולדתו. הוא היה מודע לצורכי הביטחון של המדינה". הוא שאף לשרת ביחידה קרבית, דוגמת אחיו, ששירת בחטיבת הצנחנים. באוקטובר 1978 התגייס גיל לצה"ל. הוא התנדב לשרת בחיל-האוויר ונשלח לקורס טיס. גיל לא סיים את הקורס והועבר לשרת במשטרה הצבאית. הוא השתלם בקורס שוטרים צבאיים, אך לא חדל משאיפתו לשרת ביחידה קרבית, בצנחנים או בגולני. בבקשתו לעבור ליחידה קרבית כתב: "הנני מוכן לעבור מחדש קורס טירונים, ובלבד שאתקבל ליחידת צנחנים או גולני". ביולי 1979 הועלה גיל לדרגת רב"ט. הוא הועבר לחטיבת גולני ונשלח לקורס מ"כים. ביולי 1980 סיים גיל קורס קצינים, ובמשך חודשים אחדים פיקד על מחלקה בחטיבתו, אחר הועלה לדרגת סגן והוצב כקצין מבצעים של גדודו. בתפקיד זה הוא שימש, כשהיה בין מובילי הגדוד בקרבות מלחמת שלום הגליל. בקרבות בלבנון הייתה יחידתו של גיל בחוד הכוח, שפרץ את עמדות האויב והתקדם לאורך כל מסלול הקרבות, עד ביירות. ביום השביעי של המלחמה, כ"א בסיוון תשמ"ב (12.6.1982), כשהועסקה יחידתו בטיהור הכפר סיל, שבמבואות ביירות, נפצע גיל בפגז סורי ונהרג. יחד עמו נהרג חברו סגן רונן אידלמן. בן 22 שנים היה גיל במותו. הובא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא הניח אחריו הורים ואח. אחרי שנפל, הועלה גיל לדרגת סרן. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סרן גיל נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד של חיל-רגלים. היה קצין אחראי, מסור לעבודתו ולחייליו. השקיע רבות בביצוע תפקידו". מפקד חטיבתו כתב עליו: "גיל היה מקובל ואהוב על חייליו ומפקדיו בחטיבה. הוא מילא את המוטל עליו בלא דופי, וגילה תושייה ודבקות במשימה לאורך כל הדרך". מפקד גדודו כתב עליו: "לאורך כל שירותו בגדוד היה גיל מסור מאוד לתפקידיו, והקפיד לעשותם בדייקנות ובנאמנות. היו לו דרישות רבות מן הסובבים אותו, ותמיד דאג למלא בעצמו את מה שדרש מאחרים".