Asher Edelshtein

אשר, בן שלום ומרים, נולד ביום ד' בתשרי תרצ"א (26.9.1930) בצ'כוסלובקיה, בעיר חוסט שבמחוז מרמורש. אביו היה תלמיד חכם, שוחט וחזן בבית הכנסת בחוסט, שחיבר עשרות ניגונים חסידיים ויצירות למקהלה. אמו הייתה בת השוחט ממונקץ. אשר למד בבית ספר עממי כללי ובישיבה בעירו. מגיל צעיר גילה נטיות מיוחדות לחזנות ולמוזיקה קלאסית (תורשה מאביו). בשעות הפנאי אהב את משחק השחמט. בעקבות ועידת מינכן ב-1938 חולקה צ'כוסלובקיה - בוהמיה ומורביה, בהן חי רוב גרמני, סופחו לגרמניה. סלובקיה זכתה לעצמאות כמדינת חסות של גרמניה. אזור הקרפטורוס הועבר לשליטת הונגריה, בת בריתה של גרמניה. חוסט שכנה על גבול פולין, רומניה והונגריה, וערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בה כ-6,000 יהודים. כחלק מקרפטורוס העיר הועברה לשליטת הונגריה, ומאז סבלו יהודי העיר מאפליה ומהחוקים האנטישמיים שנחקקו בהונגריה בין השנים 1938 ל-1941, בדומה ל"חוקי נירנברג" בגרמניה. רבים נלקחו לעבודת כפייה ורכושם נגזל, גברים יהודים גויסו לפלוגות "שירות העבודה" של הצבא ההונגרי, ורבים מהם נספו. הגרמנים השתלטו על חוסט במרס 1944, לאחר שהופרה הברית בין הונגריה לגרמניה. בעיר הוקם גטו אליו הועברו היהודים, ומיד החלו ההכנות למשלוחים למחנות ריכוז. ביוני 1944 נשלחו היהודים לקרונות המוות שהובילו אותם לאושוויץ. כל בני משפחתו של אשר, הוריו ושבעה אחיו ואחיותיו, נספו בשואה. רק הוא ניצל לאחר שהועבר ממחנה למחנה. מתום המלחמה גר אצל דודו ברומניה, שם למד ועסק בעבודות עור, בעיקר תיקים ומזוודות. בתחילת 1952 עלה אשר ברומניה לאונייה "טרנסילבניה", וב-22.1.1952 הגיע לארץ. הוא התקבל בבית בן דודו בקריית בנימין, מצפון לחיפה. שבועות ספורים לאחר בואו גויס אשר לצה"ל, לגדוד חי"ר. שירת בנאמנות ולאחר פחות משנה נשלח לקורס פיקודי. ביום י"ד בטבת תשי"ג (1.1.1953) נהרג אשר בתאונת אימונים במהלך הקורס הפיקודי בו השתתף. בן עשרים ושתיים בנפלו. אשר הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, ירושלים. ספד לאשר מפקדו: "מותו של אשר הינו אבידה קשה ליחידה ולחבריו. אשר המפקד - עמד בראשית התקדמותו, והוכיח את עצמו כמוכשר ביותר. אשר האדם - היה ישר, חבר נאמן, בחור נבון ובעל תודעה לאומית. איני מכיר חיילים רבים אמיצים, ממושמעים וישרים כמוהו". החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.