אמנון אבוקאי

בן מיכאל ואראלה.

נולד ביום ל' במרחשון תרצ"ו (14.11.1936) בתל-אביב. התיחס לר' יונתן אייבשיץ מצד אמו.

סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "שלוה". בגיל תשע הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ולאחר-מכן היה למדריך בה, אך עם התחלת משפטי-פראג פרש מתנועתו. הצטיין ברוב ענפי-הספורט.

מתוך טיוליו וסיוריו המרובים בארץ, אשר אהב אהבה עזה, הכיר בה כל דרך ושביל ופעם אף התבטא בשיחה עם אביו: "הבה נסייר קצת את הארץ... תכיר את הארץ וחמודותיה ואז תבין על שום מה אנחנו נלחמים ונהרגים". נטה למשחק השחמט. כן אהב מאד לקרוא ספרים.

בגלל פרישתו ממפלגתו לא מצא מנוח וניסה להתקרב ל"אחדות-העבודה;" אך כיוון שלא יכול היה להגיע לידי החלטה סופית גמר-אומר בנפשו להתגייס לצה"ל בטרם זמנו (אוגוסט 1954); הוא התנדב לחיל-הצנחנים.

כאן התמסר לאימונים - תחילה כטירון ואחר-כך בקורס מ"כ. באימונים הקשים התחשל כלוחם וכאדם. היה חבר טוב ומסור לאחיו-לנשק וכן היה להם למופת בהתנהגותו הנועזת בפעולות.

בקרב כונתילה, ביום י"ב במרחשון תשט"ז (28.10.1955), נפצע קשה ומת מפצעיו.

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אומץ-לבו בקרב זה והמשמעת שגילה בשעת-מעשה צוינו לשבח ע"י הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין.

הוריו וידידיו הוציאו חוברת לזכרו הנושאת את שמו. ב"שלושים" לנפלו הקימו בני עירו של אביו קרן של גמילות-חסדים וקראו לה "קרן אמנון" על שמו. זכרו הועלה בספר "מלחמות הצנחנים" לאורי מילשטיין. בתחקיר ב-2017 עודכן כי צל"ש הרמטכ"ל הומר לעיטור העוז.