Ariel Yekutiel

בנם הצעיר של חגי ויעל. נולד ביום ז' בסיוון תשס"א (29.5.2001) באלון שבות. אח לחמישה אחים ואחיות: רעות, אלעד אהרון, הדס, יונתן ועמיחי.
אריאל גדל באלון שבות שבגוש עציון. הוא למד בבית הספר היסודי ממלכתי-דתי "גוש עציון" ובישיבה התיכונית "מקור חיים" שבכפר עציון. בסיום לימודיו התיכוניים פנה ללימודים בישיבת ההסדר "אורות שאול" בתל אביב, שם למד שנתיים עד לגיוס.
אריאל היה קשור מאוד להוריו ולאחיו. בגיל תשע כבר היה דוד, בינו לבין אחייניו נרקם קשר קרוב ומיוחד והם אהבו אותו מאוד.
אריאל אהב לשחק עם חברים, לטייל בטבע, לקרוא ספרים ולנגן בפסנתר ובגיטרה. הוא היה חניך בתנועת הנוער "בני עקיבא", שבט "מורשה" שבאלון שבות, ובשנות לימודיו בתיכון הדריך בתנועה. בתפקידו זה זכה להערכה רבה ולאהבה מצד חניכיו. בתיכון השתתף גם בפעילות משותפת לנוער יהודי וערבי בגוש עציון, מתוך מחויבות לערכים של דיאלוג, כבוד הדדי וחיים משותפים.
אריאל התאפיין בשמחת חיים ובאופטימיות, וחיוכו הרחב, עיניו המאירות וסקרנותו הרבה הותירו רושם עז על כל הסובבים אותו. הוא ניחן ברגישות חברתית גבוהה, בלב רחב וביכולת הקשבה יוצאת דופן. גילה עניין כן בזולת ותמיד נרתם לעזור לכל מי שנזקק לכך. כך למשל בתקופת לימודיו בישיבה הקפיד לאסוף את האוכל שנותר מארוחות הצהריים ולהביאו לעמותה לצורך חלוקה לנזקקים.
בחודש אוגוסט 2021 אריאל סיים את פרק לימודיו בישיבת ההסדר, התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "כפיר". נודע באכפתיות שלו ובעזרה לחבריו.
טוראי אריאל יקותיאל נפל בעת שירותו ביום ט"ו בשבט תשפ"ב (16.01.2022). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר עציון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.
כתבה משפחתו: "אריאל שלנו, הגוף שורף מגעגוע ואנחנו לא מעכלים את לכתך. איפה אתה? אתה חסר, העולם חסר את לכתך. מאז שהלכת הלב נהיה כבד, הנשימה קשה לנו. נאלמנו דום. גם מילותינו הלכו איתך. מלאים געגוע לחיות שלך, לטוהר, להארת הפנים המיוחדת לך, למסירות אין-קץ, לתום וליופי".
כתב חברו ומפקדו גלעד: "'מי אלה כעב תעופינה, וכיונים אל ארובותיהם' (ישעיהו ס', ח')? הראיתם פעם אדם כזה? שיש לו כנפיים? הראיתם פעם אדם כזה? שיודע לעוף? אפשר להעלות זיכרונות וסיפורים מאריאל עד בלי די. הזיכרונות עוד טריים וצורבים את התודעה. אני חושב שהכול הולך סובב לו סביב אותה יכולת ייחודית. על האדם שידע לעוף. תמיד מרחף מעל הקרקע, לא נותן להוויות הארציות להעסיק אותו, פשוט כי הוא נמצא מעל ... איפה למדת לעוף אריאל? איפה הצמחת כאלה כנפיים? איך כל פעם שאבת כאלה כוחות ממעייני הישועה? ... הגעגוע כבר מצא לו נחלה, והחור הגדול מסרב להיסגר ורק הולך ונפער ... ואני רק רוצה שתנחת אלינו קצת. שתנמיך קצת עוף. שנמשיך ונחזור ונשוב לראות את הכנפיים. כנפי שכינה. כנפי מלאך. כנפי מרום".
חבריו של אריאל לשבט מורשה בבני עקיבא בנו לזכרו מצפה באלון שבות.