Benji Trakeniski

בנם של ליז וישראל. נולד ביום כ"ח בתשרי תשנ"א (17.10.1990) בהרצליה. אח בכור לשרון. בנימין (בנג'י) גדל והתחנך בהרצליה. ילד יפה תואר עם עיניים תכולות וחיוך כובש. למד בבית הספר לאומנויות ע"ש א"ד גורדון ובהמשך ב"תיכון חדש" במגמת אנטומיה וספורט. תלמיד מצטיין, רחב לב אשר רוח ההתנדבות והנתינה בערו בו מילדות. כך, בגיל חמש תרם את דמי הכיס שלו למרכז למידה שעמד להיסגר. בגיל שש חיכה מדי בוקר ליד דלת הכיתה וסייע לילדה עם מוגבלות לשבת בשורה הראשונה ליד הלוח. בגיל שבע הפציר באביו לקחת אותו להתנדב במרכז לילדים עם שיתוק מוחין. בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך לאחותו. בנג'י הסב להוריו נחת וגאווה, כיבד אותם והרבה להתייעץ עימם. שרון אחותו סיפרה על אח גדול במלוא מובן המילה, מושא להערצה ומקור השראה שדאג לה ותמיד עמד לצידה. הם בילו שעות רבות יחד והחליפו ביניהם בדיחות פרטיות. ביום 2.8.2009 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון. עד מהרה בלט במקצועיותו, במסירותו ובכושר מנהיגותו. עם תחילת שירותו עבר גיבוש ושירת כלוחם בפלס״ר 7. בהמשך יצא לקורס קצינים והמשיך את שירותו במגוון תפקידים מאתגרים ומוצלחים. בנג'י היה לוחם ללא חת, קצין ערכי, מוערך ונערץ על פקודיו. עמיתיו תיארו "קצין וג'נטלמן", "מפקד שהוריד דרגות" כאשר דיבר עם חייליו בגובה העיניים. תעודות, הכרה או צל"שים מעולם לא עניינו אותו, אלא הרצון לתרום למען המדינה והזולת. בקיץ 2014 לחם במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, הוביל את הצוות שלו במקצועיות ובדבקות במשימה, פינה פצועים ונלחם מתוך תחושת שליחות עמוקה. בסיום המבצע החליט שמצא את ייעודו בחיים - להמשיך בקריירה צבאית, והמשיך בשירות הקבע שלו. במקביל לשירותו הצבאי, למד תואר ראשון ב"בית ספר לאודר" לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ב"אוניברסיטת רייכמן" בהרצליה. גם כאן עשה חיל. בנג'י היה סטודנט מצטיין, מוביל ודומיננטי, חבר בצוות המוביל של "פורום אופק" הפועל למעורבות ולהשפעה בנושאי ביטחון וחברה ומורכב מסטודנטים אנשי קבע. כחבר הפורום, התנדב להיות הכתובת של כל משרתי ומשרתות הקבע באוניברסיטה, דאג להם, חשב כיצד לרתום אותם לעשייה, התאים עבורם תכני העשרה, לא ויתר על אף אחד והפך עבורם את החוויה בקמפוס לחיובית, נעימה ומשמעותית. תוך המשך צמיחה בקריירה הצבאית בנג׳י יצא לקורס פו״ם - פיקוד ומטה. במסגרתו עשה תואר שני ובסופו שובץ כקצין אג״ם (אגף מבצעים) בחטיבה 7. בשנת 2021 פגש את רותם ועד מהרה האהבה ביניהם פרחה. הייתה זו מערכת יחסים חמה, אוהבת ומפרגנת בין שתי נפשות תאומות. בני הזוג התארסו ורקמו תוכניות לעתיד. חתונתם נקבעה לאפריל 2024. למרות עיסוקיו הרבים בצבא ובאוניברסיטה בנג'י תמיד מצא זמן לחברים. כשהיה נוכח - היה נוכח במאת האחוזים. חבר טוב ונאמן שהיטה אוזן קשבת והיה מעורב בכל פרט בחייהם. בטוב ליבו, בנועם הליכותיו ובחיוכו המאיר עודד והעצים את חבריו. משפטו הקבוע היה "תהיו חזקים". אדם חדור מטרה ששאף גבוה, הציב לעצמו יעדים ופעל להגשימם. כל דקה ביומו העמוס הייתה מחושבת ומוקדשת לעבודה, ללמידה, למשפחה, לחברים, לאהבה ולנתינה. בנג'י ידע לשלב בין רצינות לבין שמחת חיים. היה לו ניצוץ שובב בעיניים, חוש הומור מפותח וצחוק מתגלגל. בשעות הפנאי אהב ליהנות עם חברים, לבלות בים ולהתאמן בקרוספיט, אימון אינטנסיבי המשלב הרמת משקולות, סיבולת לב-ריאה, ריצה וקפיצות. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. באותו בוקר שהה בנג'י בביתו עם רותם בת זוגו. עם הישמע האזעקות, לא היסס, עלה על מדים ונסע צפונה לרמת הגולן, הגזרה שבה שירת. לאחר שהבין כי בדרום מתנהלים קרבות קשים, מיהר לנסוע ליישובי העוטף. בנג'י וצוותו היו הכוח הראשון שנכנס לחלץ פצועים בקיבוץ בארי. הוא נלחם שעות ארוכות בגבורה תוך חתירה למגע והציל את חייהם של עשרות מתושבי הקיבוץ. בשעות הערב נפגע בהיתקלות עם מחבלים. גם כשנפצע המשיך להילחם עד שנתקל במעצור בנשק, וגם אז לא עצר, הוציא את אקדחו והמשיך להילחם, עד שנהרג. רב-סרן בנימין (בנג'י) טרקניסקי נפל בקרב ביום כ"ג בתשרי תשפ"ד [7.10.2023]. בן שלושים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו הורים, אחות ובת זוג. "איבדתי לא רק בן" כתב אביו של בנג'י, אלא גם חבר הכי טוב שלי, בן אדם הכי טוב שפגשתי בחיי והערצתי מאוד". אחותו שרון כתבה: "תמיד הערצתי את אחי הגדול, היום אפילו עוד יותר. אני שמה לי למטרה להמשיך את דרכו כאוהב המדינה, כתורם לקהילה וכבחור צעיר שעושה למען עשיית הטוב". ספדה רותם בת זוגו: "שתדע שבכל יום כשאני קמה, אני אומרת עליך תודה. תודה שבגלגול הזה מצאתי נפש תאומה עד סוף החיים וגם אחריהם כי זה דבר היחיד שחשוב". בני משפחתו פתחו דף אינסטגרם we_remember_benji שכותרתו "זוכרים את בנג'י", ובו חברים ובני משפחה משתפים זיכרונות. ב"קאנטרי הרצליה" נחנכה אנדרטה לזכרו של בנג'י. בית הספר גורדון לאומנויות ותיכון חדש בהרצליה, שבהם למד בנג'י, ערכו ימי ספורט וטקס לזכרו. ימי הספורט לזכרו יהיו למסורת שנתית בבתי הספר. עיריית הרצליה הפיקה סרטון הזמין לצפייה ביוטיוב. ציור גרפיטי עם דיוקנו של בנג'י הוצג בתערוכת "יוצרים וזוכרים" בעיר. חבריו של בנג'י כתבו שיר המבוסס על הנדרים שכתבה רותם בת זוגו לקראת חתונתם: "איפה אתה? כולם מחכים לך. הכול מוכן תחת החופה. אימא ואבא ועוד טון געגועים. כובד משקל אובדנך מייצר חיים. אבל אם אתה לא פה, אני בטוחה, שאראה אותך שוב בגלגול הבא". משפחתו וחבריו דואגים להמשיך להנציח אותו ולהמשיך את דרכו הייחודית בעשיית טוב בפעילויות שונות תחת עמותה שהוקמה לזכרו ושמה: דרכו של בנג׳י - Benji’s Way.

Maj. Benjamin (Benji) Trakeniski, 32, an off-duty soldier in the 7th Brigade of the IDF Armored Corps, was killed by Hamas terrorists in Kibbutz Be’eri while evacuating civilians from the area.

Trakeniski awoke suddenly on October 7 with his fiancée to the blare of rocket sirens throughout Tel Aviv. Wasting no time, the off-duty soldier drove with a few of his friends to their base in the north, and from there headed south to Be’eri.

“He and his team were the first force to go in and rescue the wounded in Kibbutz Be’eri. Benji rescued close to 50 of the wounded,” said Israel Trakeniski, the slain soldier’s father in a statement to Ichilov Hospital, where he volunteers.

According to his mother, Liz Bennett, Trakeniski “managed to eliminate some terrorists and help some families who were hiding from the terrorists.”

“We do not know the full details, but I understand he then went back into the kibbutz and was killed at that point,” she told The Telegraph.

A dual British and Israeli citizen, Benji was born to Israel Trakeniski and Liz Trakeniski-Bennett. Bennett made aliyah in 1981, and the couple now live in Netanya.

Benji’s younger sister, Sharon, commemorated what would have been his 33rd birthday two weeks ago on Instagram.

“Happy birthday my one and only beloved brother, remain the light of my life, watch over me… I love you so much,” she wrote.

Over the three days between his disappearance and the identification of his remains, Trakeniski’s family heard nothing from authorities about his whereabouts, relying on those who were at the scene to piece together what happened.

“We know that it happened in the vicinity of Kibbutz Be’eri. Benji was injured, but was meanwhile evacuating injured people into an ambulance to rescue them. From there the story split into a million different directions — some saw him in the ambulance, some didn’t see him from there,” said Trakeniski’s fiancée Rotem Simone to Israel’s Channel 12.

At his funeral in Herzliya, Simone read out her wedding vows. Together for over two years, the couple was to be married this coming April.

“Everyone that knew Benji knew that he was not only a brave and strong person, but he was a person with a big, wide heart that always wanted to help everyone,” Israel added about his late son.