Omer Balva

Sgt. First Class (res.) Omer Balva, 22, was on vacation in Maryland, where he was born and lived until graduating from high school, when Hamas launched its bloody onslaught on October 7.

The child of Israeli parents who lived in the United States for decades, Balva, recently finished a stint in the Israel Defense Forces and was among the 360,000 reservists called up as Israel mobilized to defend itself. Like an untold number of Israelis in the United States, he quickly booked a flight, packed safety gear and headed home.

There, Balva was killed on October 20 by a rocket fired by Hezbollah from Lebanon, just days after he was deployed to Israel’s northern border.

Balva’s death was a blow not only to his family and country but to his friends and teachers from Charles E. Smith Jewish Day School in Rockville, Maryland, which he attended starting in second grade. After graduating in 2019, he moved to Israel to join the IDF.

The pluralistic Jewish school mourned Balva, whom it said had been “a beloved student,” on its Facebook page. “Omer was an unabashed advocate for the State of Israel. He is a hero to the State of Israel, the Jewish people, and the school,” the school wrote. “We are devastated and heartbroken.”

Dozens of condolences from people who knew him followed, including one woman who said he had performed in a school production of “Mamma Mia!” alongside her son.

Balva detailed his family’s ties to Israel in a class presentation posted online when he was a high school junior. His father’s family had been in the land since being expelled from Spain during the Inquisition, he wrote, and his grandmother survived a 1938 Arab massacre of Jews in her native Tiberias when she was hidden between two mattresses. While his parents moved to the United States in 1996, he said the family spoke only Hebrew at home.

“One day I plan on moving back to Israel and raising my children in the Jewish land,” he wrote in the presentation. He added, “My passion has always been to protect Israel and suggest what is best for what I believe is the greatest country in the world.”

Balva had recently enrolled at Reichman University in Herzliya, Israel, where he was studying business and economics, according to his LinkedIn profile. He had returned to Maryland to visit friends during the Sukkot holiday.

“He was such a loving person,” one of those friends, Ethan Missner, told the Washington Post. “He brought a lot of light to the world.”

Balva and Missner had spent the night before Balva’s return flight to Israel packing supplies for his IDF unit, as part of a massive effort to supply Israeli troops with necessary supplies. Unusually for them, they also put on phylacteries, the leather straps and boxes that Jews wear on the head and on the arm, typically during weekday morning prayers, Missner’s father told the Forward.

Balva is survived by his parents, Sigal and Eyal, and his three siblings, Barak, Shahar and Itai. He was buried October 22 in the military cemetery in Herzliya.

בנם של סיגל ואייל. נולד ביום ו' בסיוון תשס"א (28.5.2001) בארצות הברית. אח לברק, שחר ואיתי. עומר גדל והתחנך במרילנד, ארצות הברית. ילד חייכן, נעים הליכות ואהוב על הבריות. למד בבית הספר היהודי Charles E. Smith Jewish Day School. מהוריו ינק ערכים של ציונות ואהבת ישראל. מגיל צעיר היה מעורב בפעילויות חברתיות בבית הספר, השתתף בחוגים רבים והיה חבר בנבחרת הכדורגל של התיכון. בכל תחום שבחר גילה מנהיגות והוביל בשקט ובצנעה. חבריו מהשכבה מספרים על נער חברותי עם לב זהב שהיה עבורם מודל לחיקוי. בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחיו. "האור של המשפחה", כדברי יקיריו. עומר כיבד את הוריו, תמיד הכיר תודה וטיפח קשר קרוב עם אחיו. אחותו שחר סיפרה על אח שדאג לכולם, חיבק, הצחיק ומילא את הבית בשמחה. כמי שאהבת ישראל בערה בו מילדות, עומר החליט לעלות לארץ כדי להתגייס לצה"ל. בשנת 2019 עלה לישראל במסגרת גרעין "צבר" העולמי, מיזם משותף של תנועת "הצופים", משרד העלייה והקליטה ומשרד הביטחון התומך בחיילים בודדים. חבריו לגרעין אמרו כי כשחושבים על עומר מייד חושבים על החיוך הגדול שהיה נסוך על פניו. בהמשך אותה שנה התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "גולני" בגדוד 51. עומר אהב מאוד את השירות הצבאי ואת האנשים שהכיר במהלכו. הוא ראה בשירות שליחות ויצא בגאווה מהבית כשהוא לבוש במדים. בזכות מקצועיותו ומסירותו זכה להערכת מפקדיו ויצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה). בסיום הקורס פיקד על טירונים, עזר להם לצלוח את התקופה המאתגרת והפך אותם ללוחמים חדורי מוטיבציה. פקודיו סיפרו שהיה עבורם עוגן, "האבא של הגדוד". עמיתיו העידו שהיה "הלב של המחלקה", לוחם בנשמתו, נעים הליכות, נדיב ואדיב. את אודליה הכיר בגרעין "צבר". עד מהרה האהבה ביניהם פרחה והם הפכו לבלתי נפרדים. ביום הראשון להיכרותם, עומר צלצל לאימו ואמר לה שהכיר את אשתו לעתיד. יחד, רקמו מערכת יחסים אמיתית, כנה וטהורה ובילו יחד בכל הזדמנות. מכריהם סיפרו על "אהבה כמו בסרטים של דיסני". בשנת 2022, לאחר שהשתחרר מצה"ל, פנה ללימודים גבוהים. עומר החל ללמוד לתואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה בבית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי ב"אוניברסיטת רייכמן" ועבר לגור בהרצליה. אדם רחב לב, מלא נתינה ואהבת הזולת שראה את הטוב בכל אדם. הוא נהג באדיבות ובחמלה כלפי כל מי שפגש ובכל מעשה שעשה. בזמנו הפנוי ביקר קרובי משפחה רחוקים מבוגרים ואירח להם חברה. חבר אמת, נכון לעזור, שאפשר לסמוך עליו, שיודע לתת עצה טובה וכתף תומכת. בחיוכו המאיר ובאופיו האופטימי נתן תחושת ביטחון לסובבים אותו. עומר ידע להעריך את הרגעים הקטנים בחיים, לשבת על כוס יין בבית בשעות הערב עם המשפחה, לבלות עם חברים. היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב" וקבוצת הכדורסל "Washington Wizards". בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. באותה שבת היו עומר ואודליה בטיול בלוס אנג'לס. כאשר נודע לעומר על המתקפה, התקשר מייד לאביו והודיע שהוא נחוש לחזור ארצה להילחם. בימים הבאים המלחמה התפשטה גם ללחימה בגבול הצפון, כאשר ארגון "חיזבאללה" שיגר מלבנון ליישובי הצפון עשרות מטחי רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט. ביום 17.10.2023 עומר גויס למילואים כמפקד כיתה בגדוד 9203 בחטיבת "אלכסנדרוני" ועלה להילחם בגבול לבנון. כעבור שלושה ימים, ב-20.10.2023 נהרג מטיל נ"ט ששיגר "חיזבאללה" אל עבר היישוב נטועה שבגליל המערבי. באותו אירוע נפצעו שלושה חיילים נוספים. סמל-ראשון עומר בלוה נפל בקרב ביום ו' בחשוון תשפ"ד (20.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל. אייל אביו כתב: "בחלומות הכי שחורים שלי לא חלמתי שיכול לקרות לנו אסון נוראי שכזה. מי היה מאמין שאחגוג לך את יום ההולדת עשרים ושלוש... כאן בבית העלמין, בבית החדש שלך, ולא בבית הטבעי שלך, שכל כך אהבת, עם המשפחה המדהימה שלנו ועם בת זוגך אודליה? עומריקו, תמיד היית מלא הערכה לכל דבר שהיינו עושים לך, מלא רגש והמון מילות תודה והאושר שלא עזב את פניך, פני מלאך... אני מבטיח לך, עומריקו שלי, שלא אפסיק לרגע לספר על מי היית, מה תרמת בחייך הקצרים אבל המלאים, ובזכותך הרבה אנשים מושפעים ויושפעו מכך. ילד של אבא, בדיוק כמו ששרת לי בבית הספר. אני מתגעגע אליך ברמות של כאבים עזים בגוף. נמשיך לחיות עם הכאב הנורא, לצערנו, אבל נמשיך לחגוג לך ואיתך כל שנה, בדיוק כמו שאהבת וכמו שתמיד היינו חוגגים. אוהב אותך ומתגעגע אליך". כתבה אחותו שחר: "יום זיכרון ראשון בלעדיך. הגעגוע מציף את כולי, ואני מתמלאת בגאווה לשמוע את הסיפורים עליך. לא עובר יום בלי מחשבה ורגע של זיכרון קטן ממך. אנחנו כאן לנצח ננציח ונספר על כמה טוב היית ואיך הגנת בגופך על המדינה שכל כך אהבת. אתה תמיד בליבנו", והוסיפה: "עומר היה גיבור ונשאר גיבור. הוא היה גיבור שלי, אבל עכשיו הוא גם גיבור ישראל". בני משפחתו הקימו דף אינסטגרם bekind_as_omer_balva לזכרו ובו נכתב: "מאז לכתו של עומר, משפחתו בחרה לקדם את המורשת שלו BE KIND AS OMER. בזכותו אנחנו משתדלים בכל יום להיות אנשים טובים יותר. רק בן עשרים ושתיים בנופלו, השאיר אחריו בור ענק בלב וכל כך הרבה זיכרונות שילוו את המשפחה לנצח". בדף מועלים תמונות, זיכרונות ופעילויות להנצחתו, בהן הקמת קפיטריה לעובדים וחדר כביסה לחסרי אמצעים. כן נתרמו מחשבים לבית ספר באקוודור, מדינה שעומר אהב לבקר בה, והוקמו באקוודור מרפאת שיניים ומרפאה כללית על שמו. לזכרו של עומר הוקמה קרן מלגות ללוחמי "גולני", המגלמת את אהבתו ליחידה שבה שירת והערכים שהיו נר לרגליו. בני משפחתו של עומר ארגנו ארוחות ליל שבת לצעירים בארצות הברית לזכרו, ובבית הספר היהודי בארצות הברית שבו למד ניטע עץ ונערך אירוע לזכרו. בהרצליה נקרא מגרש כדורסל על שם עומר, והוחלט להקים בחוף סידני עלי פינת ישיבה לזכרו. הופקו חולצות, צמידים ומדבקות עם הכיתוב be kind. בני משפחה וחברים ערכו מרוץ לזכרו. הוכנס לבית כנסת ספר תורה לעילוי נשמת עומר.