Tal (Taltul) Levy

בנם של זהבה ואברהם. נולד ביום ה' בטבת תשס"ב (19.12.2001) בירושלים. אח קטן לשירן ולמיכל ותאום של נועם. טל גדל והתחנך בירושלים. הוא היה ילד עדין, רגיש, מתחשב וערכי. ילדותו הייתה מלאה בחוויות משותפות לו ולאחיו התאום, שכללו נסיעות, טיולים ובילויים. הייתה להם שפה שרק שניהם הבינו, עם צחוקים מתגלגלים, שיחות נפש ארוכות ומעמיקות, וגם מריבות קטנות, שאחריהן תמיד הגיעה ההשלמה. היה אהוב על כל משפחתו. בן דודו טהור סיפר: "טל היה בשבילי כמו אח גדול. הוא תמיד היה מגן עליי והיה עבורי מודל להערצה. תמיד הוא היה בראש". טל סיים בהצטיינות את בית המדרש התיכוני "אור תורה אריאל" ברמות אלון בירושלים. בתיכון הוא בלט כנער אהוב על חבריו, שאיתם נהג לצאת לבילויים, לכייף וליהנות. הוא אהב לשחק כדורגל וכבר מגיל שש אהד את קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים", ובהמשך גם את קבוצת "ריאל מדריד". ביום 24.3.2021 טל התגייס לצה"ל. עם גיוסו הגשים את חלומו משכבר הימים להיות לוחם, שירת בחטיבת הנח"ל. אחרי שעבר קורס פיקודי שירת כמפקד כיתה במחלקת "שבע מרגמות" בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. השירות הצבאי היה עבורו זכות ומקור לגאווה. לאורך כל התקופה הפגין מוטיבציה לתרום והצטיין כחייל ערכי ומוסרי וכמפקד מקצועי ואחראי, שהיה מושא להערצה הן על מפקדיו והן על חייליו. לקראת שחרורו מהצבא, טל ציפה בכיליון עיניים ובהתרגשות לטיול הגדול שאליו עמד לצאת עם חבריו. בתור אדם אחראי ומתוכנן, שהכול אצלו תמיד מסודר ומאורגן, הוא כבר רכש מראש כרטיס לדרום אמריקה וקנה את כל הציוד הנדרש. "הוא חסך במשך חודשים שקל לשקל. כל כך חלם על החופש הזה״, סיפרה אימו. ביום האחרון שלו בביתו, בחופשת סוכות תשפ"ד, לפני שחזר למוצב בעוטף עזה, הוא לבש את הבגדים של הטיול והכריז: ״אני מוכן לטיול הגדול״. ב-5.10.2023, כשבוע וחצי לפני שחרורו מצה"ל, טל הוקפץ למוצב סופה. אימו סיפרה שהם הספיקו לדבר דקות לפני כניסת החג שמחת תורה: "אמרתי לו ׳תשמור על עצמך, נדבר במוצאי השבת׳. לא דמיינתי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאשמע את הקול שלו״. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. טל שהה עם אחד-עשר חייליו במוצב סופה, וכשהחלו קולות הפיצוצים, הרגיע אותם במילים: "בסדר, אנחנו חודש וחצי מול עזה, כל יום יש פה פיצוצים, זה לא חדש לנו אבל נגביר ערנות" – וכך היה. כמה דקות לאחר מכן, החל מטח טילים מאסיבי במיוחד, וחלק מהנפילות היו בשטח המוצב ומעליו. תוך כדי כך הודיעו לטל שמתרחש ירי רקטות ("גשם סגול") והוא מיהר להכניס את חייליו למיגונית שליד הנגמ"שים במוצב. כעבור כמה דקות עודכן טל שמחבלים מתקיפים את המוצב. הוא הצטייד עם חייליו בכלי נשק כדי להשיב באש, ובמשך כחצי שעה ירו עשרות פצצות מרגמה. התברר לו שמדובר בלמעלה ממאה מחבלים שהגיעו מכיוונים שונים. הוא הסתער וירה לעבר המחבלים בזמן ששני חיילים מיהרו להביא תחמושת נוספת. לאחר ההסתערות התחלקו לשלוש חוליות שחיפו זו על זו וסייעו לחיילים להגיע בבטחה אל חדר האוכל - ששימש כבונקר והיה המקום הבטוח ביותר בבסיס. תוך כדי לחימה עזה, שבמהלכה טל וצוותו חיסלו מחבלים, הוא יצא מאזור הבטונדה כדי לחפות על חבריו, ובאותו זמן המחבלים ירו לעברם טילRPG . טל נפצע מרסיסים בבטנו, אך באומץ ובגבורה קם מתוך להבות האש ובכוחותיו האחרונים רץ אל החובשים. כעבור דקות אחדות נקבע מותו. סמל ראשון טל לוי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר הורים, שתי אחיות ואח תאום. כתבה זהבה אימו: "טל בן אהוב של אימא... אנו כואבים את אובדנך וחסרונך הקשה מנשוא. נזכור אותך לעולמי עד ילד יקר שלי. אתה בליבנו ובנשמתנו". כתב נועם אחיו התאום: "אח שלי היה חדור מטרה, נחוש וחושב תמיד על אחרים ורק אחר כך על עצמו. אני רוצה לצעוק אליו: 'אני גאה בך אחי, גאה להיות התאום שלך ולא מפסיק להתגעגע'". כתבה גלית דודתו: "סמ"ר טל לוי בן זהבה אחיין מלאך שלי... הגעגוע עצום. תמיד נזכור את פני המלאך שלך שבישרו רוגע, שלווה, נעימות ונחת לסובבים אותך. אתה גיבור של עם ישראל. תשמור עלינו מלמעלה". כתבה אחינועם חברתו: "טלטול, החבר הכי טוב בעולם. אין יום שאתה לא מלווה אותי. לא רק בעצב, אלא בכל דבר. תמיד צוחקת מדברים שהיו מצחיקים אותך, תמיד מעודדת את עצמי בעצות שלך, אהוב שלי. בשבילי אתה חי תמיד. אני יודעת שעוד ניפגש". אריאל חברו מבית הספר כתב: "טל, אני אוהב אותך מאוד, לא שוכח את הפנים שלך ואת הצחוקים שלך מבית הספר. נשבר לכולנו הלב. אתה גיבור אמיתי ואני מעריץ אותך". כחלק מפרויקט ההנצחה של טל, חבריו ומשפחתו יזמו מבצע שבמסגרתו אספו תרומות למען שלוש מטרות: הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו, שיקום קיבוץ סופה שבו שירת בחודש וחצי האחרונים שלו בצבא ותרומת ציוד חיוני לחיילי צה״ל. באתר האינטרנט של קבוצת בית"ר ירושלים הוקם עמוד לזכרו. נועם אחיו התאום כתב שם: "טל אחי התאום נכח איתי במשחקו האחרון בחיים נגד הפועל תל אביב. המשחקים מאז לא יהיו אותו דבר בלעדיך. יומיים אחרי, נסעת לבסיס לסגור שבת ונפלת בקרב בזמן שהצלת והגנת על חיילך". כארבעה חודשים לאחר נפילתו של טל, משפחתו וחבריו מהנח"ל קיימו טורניר כדורגל לזכרו ב"ספורטק" שבשכונת גילה בירושלים. "אין ספק שטורניר כדורגל שהוא כל כך אהב עוד מילדות כשהיה משחק בשכונה, הוא משהו שיכול להנציח אותו היטב", אמר נועם תאומו, והוסיף: "אנחנו מתכננים לעשות את הטורניר מדי שנה, כדי שנדע לכבד ולזכור את טל כפי שהוא היה". לזכרו של טל נכתב השיר "שקט בין הצלילים" (מילים ולחן: יוסף גבאי) שמופץ בפלטפורמות המוזיקה השונות: "אומרים שלב שרוצה לדבר לא תמיד מבטא אהבה בדרכים הברורות / אומרים שאיך שהכול מסתבך מתגלות נשמות יקרות, מחבקות ונותנות / לפעמים העולם קצת מוזר, לא רואה את הטוב / רעשים, מנגינות וצבעים לא נותנים נחמה / כשאנשים מחפשים את עצמם מתרחקים מהאור / איך אתה בשלך מתבונן ומקשיב בשתיקה / בין כל הבחירות בחיים אנסה לא לשכוח / שהשקט שבין הצלילים יוצר מנגינה / כשהלב מבולבל ושואל, לא זוכר את הכוח / הוא צריך קצת ממך ששומר, שרואה אהבה / מעשים נסתרים שיוצרים עולמות בשמיים / מביאים ביטחון שבסוף הסיפור נסתדר / כשכל העולם רק מחמיא בלי לחשוב פעמיים / איך אתה מתעלם זה ברור, עד הסוף תישאר".

Staff Sgt. Tal Levy, 21, squad commander in the Nahal Brigade’s 50th Battalion, was killed fighting terrorists in southern Israel on October 7.

He was buried on October 12 in the Mount Herzl military cemetery in Jerusalem. He is survived by his parents, Zehava and Abraham Levy, and his siblings, Shiran, Michal and his twin, Noam.

Levy served as a soldier for two years and seven months, and was a week and a half away from his discharge date, with a ticket to South America, when Hamas terrorists attacked the Gaza border communities on October 7.

On that Shabbat morning, Levy was with 11 of his soldiers at 6:30 in the morning at the Sufa outpost when the barrage of rocket fire began. He told them not to worry, reassuring them that it was similar to the other rockets they’d experienced in the previous month and a half.

As the barrage worsened, he put his soldiers in a bunker as 60 terrorists began invading the IDF outpost, followed by another wave of Hamas gunmen.

Levy’s soldiers ran to get more ammunition as he attempted to hold off the terrorists’ fire for half an hour, not yet understanding the magnitude of the attack. The terrorists closed in on Levy and his soldiers and fired an RPG, targeting Levy and his soldiers, and killing four of them.

“Even in your final moments, you were one of the first to make contact, you did everything you could to stop the terrorists and to protect your soldiers and the outpost,” said Levy’s platoon commander Ben Buklan and Major Daniel Lifshitz, in their eulogy for him.

Levy was known to his friends, fellow soldiers and peers as someone with motivation and pride in his IDF service.

“You were someone who could always be relied upon,” said Buklan. “You never asked ‘why me’ when given a task. You were a leading commander, with values and a caring attitude who loved his men, and was an amazing friend as well.”

Levy was born and raised in the Ramot neighborhood of Jerusalem, where he attended the Or Torah High School in Ramot and was a dedicated fan of Beitar and Real Madrid soccer teams.

He was looking forward to his post-army trip, with a ticket purchased for December 4, 2023. Levy had already purchased all his equipment and on his last Shabbat at home, had tried it all on and said, “I’m ready for the big trip.”

As part of a series of projects to commemorate Levy, friends and family are collecting donations for a Torah scroll in his name, the restoration of Kibbutz Sufa next to where Levy served for the last month and a half of his service, and to purchase necessary equipment for the IDF soldiers.