בני בוגוסלבסקי

בן דבורה ואריה, נולד ביום י"ז בכסלו תרפ"ג (7.12.1922) באוטבה שבקנדה. את חינוכו קנה לעצמו ללא כל עזרה והדרכה מהבית. בילדותו נקלע למועדון של "השומר הצעיר" ושם למד את ראשוני היסודות בציונות וביהדות. היה ער, פעיל ובריא. על אף היותו כמעט מחוסר השכלה שיטתית נתחבב מאוד על חברי התנועה, לה נשאר נאמן כל חייו. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא האמריקני, הוצב כמלח על אונייה אמריקנית, ובלבו השאיפה לארץ. כשעגנה אונייתו בסואץ ערק ממנה ואחרי תלאות-דרך מסוכנות הופיע בינואר 1942 בקיבוץ עין השופט. נכנס לחיי עבודה, עמד בניסיון והעמל נתחבב עליו. בימי אל-עלמיין הצטרף כאחד הראשונים לסקציה הימית של הפלמ"ח. אחרי שלוש שנות שירות השתקע בשער הגולן, הקים משפחה, אך לא האריך שבת בחיק משפחתו. בשעת הפרידה ביקש מאישתו לא לבכותו, כי אם להמשיך במאבק לקיום ישראל. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נקרא לשירות הפלמ"ח במחוז ירושלים והשתתף בקרבות רבים במבואותיה. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). הובא לקבורה בכפר עציון. השאיר אישה וילד בשער הגולן. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.