Yosef Oved

בן שולמית וזכריה. יוסף (יוסי) נולד בבית החולים "קפלן" אשר ברחובות ביום ב' בשבט תשכ"ד (16.1.1964). ילד שני במשפחה, אח לבנימין הבכור ולמשה בן הזקונים. שנות ילדותו של יוסי עברו עליו בקריית עקרון, שם משפחתו בנתה את ביתה. הוא למד בבית הספר היסודי "בן צבי" ביישוב. בתיכון למד משך שנתיים בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים במסגרת פנימייה, לאחר מכן חזר הביתה והמשיך את לימודי התיכון בקריית החינוך "אורט" רחובות על שם שיין. בני המשפחה סיפרו שיוסי אהב לשיר והשתתף בכל הטקסים בבית הספר. אהב מאוד מוזיקה ישראלית, במיוחד אהב להאזין לשיריו של אריק איינשטיין. יוסי היה ילד חברותי, תמיד במרכז, במוקד החבורה, חברמן. תמיד נתן עצות טובות. הוא אהב להיות, כדברי אוהביו, "בצד הנותן ולא המקבל". ליוסי הייתה מערכת יחסים מאוד קרובה עם אביו זכריה. "הוא העריץ מאוד את אביו", העידו בני המשפחה, המוסיפים שהשניים גם היו דומים מאוד באופיים. בשנת 1980, בהיות יוסי בן שש-עשרה, נפל בעת שירותו בצה"ל אחיו בנימין. יוסי לקח על עצמו את תפקיד האח הבכור וסייע להוריו ולאחיו הצעיר, משה, בכל הנדרש. יוסי התגייס לצבא ב-12 באוגוסט 1982 ושירת בחיל האוויר. בתום שירות החובה המשיך ושירת בקבע בחיל. במהלך שירותו הגיע לדרגת רב-סמל בכיר (רס"ב). יוסי הגיע לעבוד במוסך בבסיס ושם הכיר את זוהר. מאז נקשרו ביניהם קשרי חברות עמוקה. זוהר סיפר: "הייתה בינינו כימיה מדהימה. היו לנו שיחות רבות. יוסי ידע לשמור סוד, איש מופנם וסגור. כדי להוציא ממנו מידע צריך היה 'לחלוב' אותו. הייתה לו אוזן קשבת. היה איש חכם, ידע להסתכל על דברים, להסתכל על העיקר ולהוציא את הטפל. איש בעל ידע נרחב בתחומים רבים. ליוסי היו יחסי אנוש מדהימים. היה צנוע, נדיב ואדיב, הייתה לו יד רחבה, תמיד נכון לעזור לחיילים, אפילו כספית. הוא היה כמו אבא לחיילים. הוא היה סמכותי, בעל כושר מנהיגות, מעין מורה דרך. אנשים סמכו עליו. בשאלון המשוב הסוציומטרי שמילאו עליו בבסיס - יוסי קיבל ציון מאוד גבוה. יוסי התעניין באקטואליה. היה מעורה בתחומי החיים השונים. איש שקול ובעל היגיון בריא, איש של שלום. הוא לא התעניין בטכנולוגיה, אבל היו לו ידי זהב - הוא היה איש טכני. הוא אהב מאוד לטייל בטבע". זוהר מוסיף על העזרה ההדדית שהייתה ביניהם: "לפני עשרים שנה, כשהייתי אמור לסיים את תפקידי בצבא, יוסי, בזכות קשריו הטובים במערכת, עשה מהלכים מאחורי הקלעים ואני נשארתי לשרת בצבא הקבע. כך גם היה ההיפך, כאשר יוסי היה אמור לפרוש, עזרתי לו להישאר במערכת, בזכות קשריי". יוסי נשא לאישה את צילה. בני הזוג בנו את ביתם בקריית עקרון ונולדו להם שלושה ילדים: אופיר ילידת שנת 2000, ירדן ילידת שנת 2002 ואלעד, יליד שנת 2006. זוהר תיאר: "יוסי היה איש משפחה, אהב לפנק את הילדים, אהב את החיים, אהב לבלות, לצאת למסעדות. הוא אהב לארח חברים, שנהגו בשבתות להתכנס בביתו". רב-סמל בכיר יוסי נפל ביום ל' בתשרי תשע"ב (28.10.2011), לאחר כחצי שנה של התמודדות אמיצה שלו ושל משפחתו התומכת במחלה שנתגלתה בגופו. בן ארבעים ושבע בנפלו. יוסי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים: שתי בנות ובן, אם ואח. אחרי נפילתו יוסי הועלה לדרגת רב-נגד. משפחתו של יוסי תרמה פרוכת לבית הכנסת לעילוי נשמת שני בני המשפחה שנפלו, בנימין ויוסי. המשפחה מתכננת גם להכניס ספר תורה לעילוי נשמותיהם לבית הכנסת בקריית עקרון.