Yarden Ben-Neria

בן רות ואמנון, נולד ביום כ"ה בשבט תשכ"ב (30.1.1962) בקבוצת קריית ענבים. ירדן היה נכד למייסדי הקבוצה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקריית ענבים ובבית-הספר האזורי "הרי יהודה". ירדן היה פעיל בחברת הילדים, ואף שימש כ"ראש חברה". הוא אהב את העבודה החקלאית בכלל, ואת זו שברפת בפרט. ירדן התעניין בספרות והרבה לקרוא, אהב מוסיקה והייתה לו ספריית תקליטים. נפילתו של אחיו, עופר, במלחמת יום-הכיפורים ברמת הגולן, קבעה במידה רבה את אורח מחשבתו ואת אורח חייו של ירדן. הוא שאף לשרת כאחיו בגדוד שריון, באותו סוג טנק שעליו לחם אחיו ונפל. בשנת לימודיו האחרונה בבית-הספר התיכון, כשסיים כיתה י"א, חש שלא בנוח בבית-הספר, משום שלא הסכים לדרישה המקובלת המחייבת לימודי תיכון לתעודה. הוא ביקש לצאת לשנת שירות קדם-צבאי בקיבוץ צעיר, ונשלח לקיבוץ אלמוג, שליד יריחו. באלמוג שהה ירדן עד קרוב למועד גיוסו לצה"ל. על השנה ששהה ירדן באלמוג, הרבו חבריו ומדריכיו לספר: "אני זוכר אותו בקומתו הגבוהה, בשערו הצהבהב, מתהלך בצעדים גדולים בקיבוץ", סיפר אחד מחבריו. הוא היה מופנם, הרבה לקרוא ולהתעמק בספרים. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, ביקש ירדן לשרת ביחידת שריון, ולשם כך נזקק להסכמת הוריו, ששיכלו את בנם בכורם במלחמה. וההורים חתמו על הסכמתם שבנם השני ישרת ביחידה קרבית, "מפני שאחרת יהיה אומלל", סיפרה אמו. במחצית נובמבר 1980 התגייס ירדן לגדוד שריון. הוא עמד על כך שישרת בפלוגת טנקים מן הסוג ששירת אחיו בו. מבוקשו ניתן לו. מפקדיו התרשמו מרצינותו ומן המוטיבציה שלו, ללכת בדרכי אחיו. כחודש ימים בלבד הוא הספיק לשרת בטירונות. על חודש זה בחייו סיפרו חבריו בפלוגה: "הוא בלט כחייל למופת, בחור שאהב לעזור לכול, תמיד עודד אותנו. הוא היה חרוץ, אהב לעבוד. הייתה בו חיוניות, מוטיבציה גבוהה להצטיין. הוא היה בעל יכולת רבה. בנה תוכניות לתקופה ממושכת בשירות הצבאי". ביום ה' בטבת תשמ"א (1.12.1980), בהיותו עם נשקו במחנה, נשמעה ירייה. חבריו מצאו אותו מתבוסס בדמו. כל מאמציהם להצילו עלו בתוהו. הוא מת בו ביום, והובא למנוחות בחלקת הקבורה של חיילי צה"ל בקריית ענבים. הוא השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.