Ido Testa

בנם של דלית ושי שמואל. נולד ביום י"ז בתמוז תשס"ד (6.7.2004) בירושלים. אח קטן לתומר ורוני. עידו גדל והתחנך בירושלים, אחרי בית ספר יסודי המשיך לתיכון "הגימנסיה העברית" בעיר. ילד מקסים, מלא שמחת חיים ואופטימיות, שהפיץ אור ושמחה בכל מקום. חבר אמיתי ונאמן, בעל לב זהב, מלא רגישות, כבוד, חמלה ואכפתיות לאחר. כשהיה בכיתה ג', פעל כדי למנוע חרם על ילדים מכיתתו ודאג לשלב אותם בפעילויות החברתיות. בעקבות זאת, קיבל אות הצטיינות על יכולתו לנהל קונפליקטים, לגשר בין צדדים שונים ולשמר את ערך החברות. אימו, דלית, כתבה בהשראת המקרה ספר ילדים בשם "הילד עם הלב הסגול". העמוד האחרון בספר מסתיים בשורות הבאות : "אָז חָשוּב שׁתּדְעוּ, וְשֶׁתּמיד תַּזְכְּרוּ: לֵב סָגֹל הוא לב שֶׁל חֲברות טוֹבָה, לדאוג לאַחר וּלְכֶל הַסְּביבָה. וְאִם תַּבְחִינוּ שֶׁחֲבֵר בְּצָרָה, תַהְיוּ אַתָם עִידוֹ שֶׁל אַהֲבָה." בגן "חיבוקי", הנמצא מול בית משפחתו של עידו בשכונת חומת שמואל בירושלים, נחנכה ספרייה לזכרו. בטקס חנוכת הספרייה השתתף ראש עיריית ירושלים, מר משה ליאון, והקריא לילדים את הספר "הילד עם הלב הסגול". עידו היה ידוע באהבתו הגדולה לספורט, בעיקר לכדורגל, ובאהדתו לקבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים". הוא נכח בכל המשחקים של הקבוצה והגיע בעקבותיה לכל מגרש בארץ. ב-15.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "שקד" של חטיבת "גבעתי". מילדות חלם לשרת בצבא ולהגן על המדינה שכל כך אהב. ל"גבעתי" הגיע בעקבות אחיו הבכור, תומר, ששירת בחטיבה תשע שנים לפניו, והיה גאה להמשיך את דרכו, לשרת כלוחם ולחבוש את הכומתה הסגולה. אחד ממפקדיו סיפר: "זוכר אותך במסעות מתנדב ראשון לקחת את הפק"ל מים הכבד. לא הזיז לך אף פעם, לא היית מסכים להתחלף. אותו דבר עם האלונקה, תמיד דוחף מאחורה. פעם שאלתי אותך למה אתה לא מתחלף בסבב עם כולם, אמרת לי בשקט ובתמימות אופיינית לך: 'לא קשה לי אז למה להתחלף? שחבר'ה אחרים ינוחו'". עידו בלט בצניעותו, אך גם בנוכחותו. הוא היה שנון, בעל חוש הומור, עם חיוך רחב וצחוק מדבק. תמיד הצחיק, שימח ורומם את רוחם של סובביו, ידע להשיג את כל מה שרצה וסחף אחריו את כולם. הנוכחות שלו הייתה כל כך חזקה ובלתי מתאמצת, שחבריו סיפרו כי "הוא היה הכי רועש בחדר, גם כשלא הוציא מילה מהפה". בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. עידו לקח חלק פעיל בלחימה החל מיומה הראשון של המלחמה. הוא לחם בגבורה, בנחישות ובאומץ במשך חודשים ארוכים, נרתם במסירות לכל משימה. חבריו לצוות סיפרו שהוא זה שהרים אותם, נתן להם כוחות והחדיר בהם מוטיבציה ברגעים הקשים והמאתגרים של הקרבות. ביום ראשון, 5.5.2024, שהה עידו בכרם שלום, סמוך לדרום הרצועה, ולקח חלק בהכנות לקראת תמרון קרקעי בעיר רפיח. מטח פצמ"רים (פצצות מרגמה) שנורה לאזור על ידי מחבלי החמאס פגע ישירות במקום בו שהה. עידו נפגע ונהרג, ואיתו שלושה לוחמים נוספים. סמל עידו טסטה נפל בקרב ביום כ"ז בניסן תשפ"ד (5.5.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. אביו, שי, כתב: "עידו, היית בחור מלא שמחת חיים, עם חיוך תמידי על פניך, אהבת הארץ וחברות אמת זרמו בעורקיך. בחרת לשרת ב'גבעתי' בהמשך לדרכו של אחיך הבכור וכשנדרשת, עמדת בחזית עם אומץ ותחושת שליחות. בכל רגע שהגעגוע מציף, זוכרים את הצחוק שלך, את השנינות שלך, את הצניעות והאישיות המקסימה שלך. הותרת אחריך מורשת של חברות ואהבת אמת, אכפתיות ואומץ. לוחם גיבור, בן יקר, אח יקר – לא נשכח אותך לעולם". אימו, דלית, ספדה לו: "ילד שלנו, אהוב שלנו, זכינו בך. זכינו בילד רגיש וחכם, שנון ומלא חוש הומור. ילד שרדף צדק והושיט יד לזולת, צנוע ומסתפק במועט. מלא שמחת חיים עם עיניים צוחקות. ביום שקיבלת את השיבוץ לגבעתי היית כל כך מאושר, וגדוד שקד בכלל השלמת את המשימה. אמרת לנו צבא זה רק קרבי. ועד היום שנה ושמונה חודשים לא שמענו ממך אפילו פעם אחת תלונה או חרטה. אתה ידעת להרגיע אותנו ואנחנו היינו כל כך גאים בך, עם כל הקושי, הפחדים והחששות. עידודו שלנו הכאב עצום, החור ענק ואין לנו מושג איך ממשיכים, אתה חלק מהלב שלנו ועכשיו הוא פצוע ומדמם. הבית בלעדיך לא יהיה אותו הדבר. אנחנו מבטיחים לך שנשתדל, אנחנו יודעים שזה מה שהיית רוצה, אבל כשחסרה חתיכה בפאזל התמונה לא שלמה". אחותו הגדולה, רוני, ספדה לו: "היית האח הכי טוב בעולם, אין מקום שבו לא התגאיתי בך. חיים שלי, איזה ילד היית, האור של הבית, של המשפחה המורחבת. מלך החבורה אצל החברים והלב של המחלקה בצבא. הכי צנוע והכי רגיש. כולם סיפרו כמה אתה שנון, מצחיק ותמיד דואג להעלות לכולם חיוך. סיפרו כמה השם שלך מתאים לאופי שלך – מעודד את כולם". עידו מונצח בפרויקט הזיכרון "קווים לדמותם". עמוד הנצחה לעידו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_ido_testa. עמוד נוסף לזכרו נפתח באתר memoriz.plus.