Yosef Ofengenden

יוסף, בן בתיה וסנדר, נולד ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) בגבעתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי ע"ש א"ד גורדון בגבעתיים ואחרי-כן סיים את לימודיו באלקטרוניקה, בבית-הספר המקצועי "יד סינגלובסקי" בתל-אביב. הוא היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות הריאלים (ובייחוד - במתימטיקה). יוסף היה אהוב על מוריו, פעיל בקרב בני כיתתו, והיה מרבה לסייע לחבריו שהתקשו בלימודים. הוא היה בעל אופי חזק ולא היה מוכן לוותר כמלוא הנימה על עמדתו, אם נראתה צודקת בעיניו. לכן מוכן היה לנהל ויכוחים ארוכים כדי להוכיח את צדקתו, ולא נרתע מפני שום אדם - מנהל בית-הספר, מורה או מדריך - ובלבד שהשקפתו תובן ותתקבל. יוסף היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד בגבעתיים ותחביבו העיקרי היה הטיול. הוא הרבה לסייר עם בני החבורה הקטנה שהקים ("הבנדה"). לפני שהתגייס ערכו הוא וחבריו טיול גדול על אופניים. הוא היה כמנהיג לחברי קבוצתו. הם היו נועצים בו בכל עניין ומלבנים עמו את כל הבעיות החברתיות שנתקלו בהן. יוסף גויס לצה"ל בפברואר 1970. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר, ואחרי כן לקורס קצינים ולקורס קציני-קשר. את קורס קציני הקשר סיים בציון גבוה (86). מפקדיו מעידים עליו שהיה מסור ליחידתו ולפקודיו והיה חייל יעיל, המבצע את תפקידו כהלכה, אחראי ואהוב על כל הסובבים אותו. הוא שוחרר משירותו בצבא הקבע בדרגת סגן. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התנדב להקים ולארגן מחלקת קשר בגדוד טנקים חדש, שהוחל בהקמתו תוך כדי הקרבות. בשלושה ימים השלים את המלאכה וכל מפקדיו גמרו עליה את ההלל. ביום ו', ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), בשעות הבוקר המוקדמות, נכנס גדודו לקרב. קולו של יוסף נשמע ברשת-הקשר בראשית הפריצה של המערך הסורי. בשעות הצהרים נפגע רכב הפקוד וקולו נדם. יוסף נפל ליד הכפר הסורי נסג' שבמובלעת. תחילה נחשב יוסף לנעדר ולאחר שנמצאה גופתו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.