מישל חיימוביץ

מישל, בן גולדה (רחל) ובנימין (בויום), נולד ביום ב' באב תש"ו (30.7.1946) ברומניה. הוא סיים שם את לימודיו בבית-הספר היסודי, ועלה לארץ בשנת תשכ"ג (1963). מישל היה צעיר בעל מרץ רב ויזמה, חברותי ואהוד על כל מי שהכירו. הוא היה חובב ספורט ומשחקים, בעיקר שח-מט ושש-בש, והקדיש מזמנו הפנוי לתחביביו אלו. הוא היה חרוץ ואהב ללמוד. אחרי שעלה לארץ סיים את לימודיו באולפן בקיבוץ גת. המשפחה התגוררה בעיירה שדרות ומישל, שהיה מסור מאוד למשפחה, היה גם ידיד וחבר לרבים מתושבי העיירה ושש לסייע ולעזור למי שנזקק לו. מישל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1964 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות סיים בהצלחה אימוני פלס ושירת ביחידות שונות של הנדסה קרבית. בכל יחידה הכירוהו כחייל טוב ומסור וחבר נאמן, שביצע את כל תפקידיו לשביעות רצונם של מפקדיו. אחרי שחרורו מהשירות הסדיר בצה"ל השתלם במקצועות החרטות והחשמל ועבד במקצועות אלה במפעל "כבלי ישראל", הצליח יפה והגיע לדרגת חשמלאי ראשי. בשעות הערב למד כדי לזכות בתעודה של בעל מקצוע ברמה גבוהה יותר, שתאפשר לו קידום נוסף בעבודתו במפעל. במלחמת יום-הכיפורים שירת מישל במחנה של חיל ההנדסה בדרום הארץ. ביום י"ז בתשרי תשל"ד (13.10.1973) נפל בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשדרות. השאיר אחריו אישה, בת שנולדה אחרי מותו, אם ושתי אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה שיבח מפקדו את מישל כחייל וכאדם וציין כי מילא את כל תפקידיו במסירות.