Itzhak Torner

נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר לודז', פולין. בשנת 1902 עלה עם הוריו, בעלי בית חרושת לבדים בלודז', לארץ-ישראל ויצחק התקבל למחלקה הראשונה של הגימנסיה "הרצליה" ביפו. כעבור שנתיים נאלצה המשפחה מחמת מצוקה כלכלית, לחזור לפולין. הוריו של יצחק הפצירו בו שילמד הנדסה ויקבל עליו את ניהול בית-החרושת אולם הוא סירב, חזר לארץ-ישראל, ותוך זמן קצר, השלים בלימודיו מה שהחסיר. עוד בתקופת לימודיו התיכוניים נמשך לרעיון העבודה והשמירה העברית וכשהתארגנה חבורת התלמידים מבני המחלקה השביעית לצאת לעבודה חקלאית בבן-שמן היה בן ראשוני מצטרפים. רוב התלמידים, שלא התנסו בעבודת כפיים, לא עמדו בנסיון וחזרו לספסלי הגימנסיה ואילו יצחק היה מן המעטים שהתמידו בעבודה ונעשה חקלאי מעולה. במרוצת הזמן היה לרועה-צאן בחוות הקרן הקיימת לישראל בבן שמן. בינתיים חזרו הוריו לארץ והציעו לבנם להקים משק חקלאי שירכשו בשבילו, אבל הוא דחה את ההצעה כמה שימנע ממנו מלמלא תפקידים לאומיים כהבנתו. כעבור זמן לא רב התקבל לארגון "השומר". בתקופה שמר בחדרה חלה בקדחת קשה אך לא חדל ממילוי תפקידו. לאחר שנרכשו אדמות המושבה השכנה כרכור נשלח לשמירה בישוב החדש. בראשית מלחמת העולם הראשונה החל לפעול לייסוד אגודת רועים עבריים, בדפוסי הארגון והמשמעת של "השומר". מתפקיד האגודה היה להכיר את הרי הארץ וגם לשמש מקור ידיעות לישוב העברי, על המתרחש בקרב הערבים. לצורך היזמה החדשה הלך, עם מספר חברים ללמוד את רעיית הצאן אצל הבדואים. ואולם לא עלה בידו להגשים תכניתו זו בגלל הקדחת שקיננה בגופו. זמן קצר לאחר שהיה לרועה נפל למשכב והובא לחוות הקרן הקיימת בכנרת. ביום י"ג בניסן תרע"ה (28.3.1915) נפטר מדלקת ריאות. נקבר בקברות "השומר" בכפר גלעדי. שמו הונצח בספרים "מגן וקשת", "ספר השומר" ו"חולמים ולוחמים".