Michael Zaks

בן שמואל (סם) ורות. נולד ביום ב' בתשרי תש"ד (1.10.1943) בתל אביב. בן זקונים להוריו, יוצאי אמריקה; האב נחשב לאחד מחלוצי תעשיית הטכסטיל בארץ ומייסד המפעל "משי זקס". אחרי שסיים מיכאל את בית הספר היסודי "המתמיד" ברמת גן למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. היה מדריך בארגון "נוער לנוער" ברמת גן. לבסוף למד בבית הספר לטכסטיל על שם שנקר והשתלם במכונאות בשוויצריה. בשעות הפנאי אהב לקרוא ספרים וספרות כללית ומקצועית. התעסק גם בספורט (בהרמת משקלות). בן ט"ו היה מיכאל שהתייצב ברמת גן בפני יושבת ראש ועדת השיקום של האיגוד הישראלי לילדים נפגעים ("אילן") מוכן לתרום מזמנו ומכוחו לעבודת האיגוד. "לאבא שלי יש כסף" אמר אז בשיחה, "והוא תורם מכספו. אני רוצה לשלם מס והמס שלי הוא עזרה ללא סייג. במיטב יכולתי וכוחי אני מבטיח לעזור". ואכן הנער לא הכזיב, כי הוא לא חסך עמל מעצמו, בא לכל ישיבת ועדה מדי שבוע והיה מוכן לכל תפקיד: שיעורי עזר לילדים הנפגעים, תמיכה בכל בעלי הקביים והמכשירים. ליווים בימי גשם וסערה לקולנוע או לכל מפגש אחר, הנעים את שהותם בקיטנה וכו' - ועיני כל הילדים היו נשואות אליו, כי בעליצותו וטובו כבש את לב כולם. הוא אף השתמש בדמי הכיס שלו לקנות גלידה וכל מיני מתיקה לילדים. גם כשגדל רתם את כולו לעזרת "אילן".לצה"ל גויס בפברואר 1961 ושירת בחיל האויר. לאחר שירותו הסדיר היה יוצא לשירות מילואים מדי פעם. ערב מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל והתבלט בהיותו הראשון בין המתייצבים. היה נהג של ג'יפ קשר לסיוע אוירי (תפקיד חיוני ביותר ביחידתו) ובאיזור אל-עריש, ביום השלישי לקרבות נתקל באנשי האויב שירו עליו מן המארב; הוא נלחם בגבורה ונפצע ולפני נפלו הצליח להרוג שניים מהאורבים. אך כשמונה ימים לאחר מכן, ביום ח' בסיון תשכ"ז (16.6.1967), מת מפצעיו. הניח אשה - ובת טרם מלאה לה חצי שנה בנפול אביה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. אחרי נפלו כתב מפקד יחידתו מכתב תנחומים למשפחתו ובין השאר כתב: "בלי מיכה ובחורים כמותו לא היה חיל האויר מסוגל להגיע להישגים הנפלאים כפי שבאו לידי ביטוי בכושרו המבצעי במלחמה זו. מסירותו ונכונותו של מיכה למען ארצנו לא ידעו גבול. הוא היה מבין הראשונים שהתייצבו כאשר נקראו למלא את חובתם והיה מרוצה לשרת את המולדת בקו הראשון. גם כשהותקף המשיך להילחם, ובעוז רוחו, למרות היותו פצוע, נקם את נקמת דמו באויב". זכרו הועלה בחוברת "נר לזכר בני רמת השרון שנפלו במלחמת ששת הימים" בהוצאת המועצה המקומית שלה.